גיטל גאלדבערג
בכל פעם שאני חושב על ל”ו הצדיקים הנסתרים, יראי השמים ,היהודים החרדים שבזכותם העולם מתקיים –אני נזכר בר’ זעליקל שלנו מקלובוצק. יהודי ירא שמים ,שהיה עושה ימים כלילות ולומד תורה , בשעה שאנשי העיירה ידעו עליו מעט מאוד.חייו הקשים הזכירו מאוד את הספורים על ל”ו הצדיקים.הוא היה ענו מאוד חי בדוחק רב וסבל קשות גם מאשתו.
הוא היה גר בבית נמוך מול ה”קשטשאל” (הכנסייה) .בקלובוצק נהגו לומר :”ממול ה”טומאה”.אל תוך הבית הוביל מסדרון צר וחשוך ,שבו היה גם תא חשוך ובו היו חפצי בית מיותרים.היה שם גם מחסן שבו היו ה”סחורות” של ר’ זעליקל בהם הוא,או למעשה אשתו ,סחרו לפרנסתם ,כגון:סיד,בקיץ –פירות ועוד .לזמן מסוים הייתה לר’ זעליקל חנות קטנה למוצרי תבואה ומכל אלה לא היה לו ממה לחיות.
דאברע רחל ,אשתו של ר’ זעליקל,הייתה אישה רעה מטבעה ,ולבעלה החרדי היו ממנה צרות קשות.בשנות זקנותו הוא חיי בדלות גדולה .גופו היה עור ועצמות.הוא לא התלונן לפני איש ,לא דרש דבר מאיש,אלא המשיך לשבת וללמוד.היו מספר יהודים בקלובוצק שמצבו של הצדיק הנסתר היה ידוע להם והם הציעו לו עזרה כספית.אולם, ר’ זעליקל לא רצה כל טובות הנאה מבשר ודם, והאנשים היו משאירם את הכסף בביתו ומסתלקים.
היהודי הצדיק החרדי לא התיר ,אף פעם, לאיש לומר מילה רעה על אשתו.הוא תמיד הצדיק אותה בכך שיש לה חיים קשים אצלו: הוא ר’ זעליקל , מצדו מקבל באהבה את כעסיה של אשתו עליו.ר’ זעליקל היה מביא ראיה מצדיקים גדולים ואפילו מתנאים ,אשר סבלו מנשים רעות:” אני ,כנראה ,צריך לכפר על עוונות כל העולם ” –היה מנחם את עצמו.
את מידת החיבה שרחשו אנשי קלובוצק לר’ זעליקל ,ניתן ללמוד מהסיפור הבא כפי שסופר בעיירה.:
ומעשה שהיה כך היה -דאברע רחל ,אשתו של ר’ זעליקל התעקשה באחד המקרים כי הוא חייב לנסוע לטשענסטאכוו כדי לקנות סיד.מילא. אם האישה הורתה לו –הוא הרי חייב לנסוע. ר’ זעליקל התעורר חיש קל השקם בבוקר,והלך אל בעל העגלה מתוך כוונה לצאת מיד לדרך.הבחין בכך בעל הבית מקלובוצק ר’ בייניש האראוויץ,שהיה בעל מסעדה בעיר הישנה.
ר’ בייניש קרא לאשתו חנה’לע החוצה ,והראה לה כי משום מה ר’ זעליקל עומד ליד העגלה ונושא ונותן עם בעל העגלה.שניהם יחד פנו אל הצדיק .לאחר שבררו על מה מתנהל הדיון,הם הזמינו את ר’ זעליקל אל המסעדה שלהם.הם לא אפשרו לו לנסוע ובמקומו שלחו גוי שיסע לקנות את הסיד בטשענסטאכוו .הם הורו לגוי להביא את הסיד למסעדה של ר’ בייניש.
כך אכן היה.ר’ זעליקל ישב כל אותו יום ועיין בספר.ר’ בייניש אירח אותו –האכיל והשקה אותו.לפנות ערב הגיע הגוי עם הסיד שהביא מטשענסטאכוו.ר’ בייניש הבטיח לר’ זעליקל כי לא יסגיר את הסוד על קורות אותו יום לאשתו דאברע רחל,ושלח אותו עם הסיד לביתו.
מן הראוי גם לציין כי שר’ בייניש עם אשתו חנה’לע היו אנשים טובים ולבביים.לא היה מוסד בעיירה בו לא נטלה משפחת האראוויץ חלק.