משה פייגע
מרכז היודנראט היה בסוסנאווצע,אשר פתחו סניף בכל אחת מהעיירות המרוחקות ומינו להם קומיסרים. הם היו ,מסוסנאווצע- בערעק יאסנע,ווינער ושמעון מערין. מיהודי קלובוצק היו ביודענראט – בנציון שוויערטשעווסקי, יעקב כאדע, אשר ‘השחיר’ את פעילותו הציונית מהעבר בעבודת היודענראט,ישראל לעווקאוויטש,משה וויספעלנער,יחיאל (פאגעל) ראזענטאל,אברהם דיאמאנט,יצחק בוכווייץ וזיסער לאפידעס.
קלובוצק, סופחה על ידי הגרמנים ל’רייך השלישי’ .בשנות המלחמה הראשונות ,לאחר שהאנשים התאוששו מהשרפה,היה מצב האוכל טוב למדי. הפולנים הביאו סחורות מלודג’ והעבירו חזרה לשם מוצרי מזון ,אשר היה להם ביקוש שם.היהודים סחרו עם הפולנים,כך שיכולנו להתפרנס בקלובוצק.העיר הקרובה ,טשענסטאכוו ,הייתה תחת שלטון “הגענעראל גוווערנעמענט”(המושל הנאצי ששלט על שטחי הכיבוש הנאצי בפולין ד.פ.) ויהודים מקומיים ,שהיו להם משפחות בקלובוצק,חמקו בסתר לעיירה כדי שיהיה להם אוכל.היודענראט שם עין על היהודים ה”זרים” הללו.
ביום מסוים שלח היודנראט את השוטר היהודי ש.זאקס כדי לחפש יהודים “זרים” מטשענסטאכוו אשר לא נרשמו כדי שיתייצבו ביודענראט .ולא – איימו כי מי שלא יתייצבו – יגורשו מקלובוצק. יהודי טשענסטאכוו התייצבו. כאשר הם התייצבו הודיע להם ,בערעק יאסנע הקומיסר של מרכז היודנראט בסוסנווצע,כי הם חייבים להתייצב ולשלם סכום כסף ניכר. היהודים ,בעלי האמצעים , פדו את עצמם ושלמו ליודנראט את הסכום שנדרשו.חסרי האמצעים ,שלא היה להם כסף לשלם ,נשלחו מחוץ לעיירה.
להלן נזכיר שלושה מאותם יהודים “זרים” שהיודנראט העביר לגרמנים כדי לגרשם מהעיירה : אחי חיים פייגע אשר נולד בקלובוצק,ואשר עקב סיבות שונות עבר לטשענסטאכוו ערב המלחמה.שם היה פעיל בארגון הנוער “דרור” – “שחרור”.לייב שפערלינג,גם מקלובוצק, ששהה בטשענסטאכוו וכן קאפל (קצב)ראזענצוויג שגר בטשענסטאכוו. שלושת היהודים הללו עבדו יום יום בעבודות מקומיות והיו משוכנעים כי אינם חייבים בהתייצבות ביודנראט וכי לא יגרשו אותם.
יום אחד ניגש אליהם השוטר היהודי ש. זאקס והודיע כי יש לו הוראה לעצור אותם ולמסור אותם לידי המשטרה הגרמנית.השוטר היהודי מילא אחר הפקודה והסגיר את שלושת היהודים לידי הגרמנים .מפקד המשטרה הגרמנית עמד על כך כי יגורשו.בשנת 1941 קבלו הנשים של השלשה מכתב בחתימת מפקד האס אס על כי בעליהן נפטרו במחנה.
סחר – ההברחות
למרות המצב הקשה, המצב הלחוץ ,אשר בו נמצאו יהודי קלובוצק, ובמידת האפשר,על מנת להתקיים מצאו היהודים אמצעי קיום .עסקנו בהברחות,הברחנו פנימה סחורות מלאדזש והעברנו אותן לטשענסטאכוו. ,שהייתה תחת ה”גענעראל גוווערנעמענט”.מהסחורות תפרו יהודים בגדים עבור הנוצרים.אם הגרמנים תפסו יהודי בהברחה,לקחו אותו לז’נדרמריה.בעיירה ,היו אותו זמן שני “מאכערים” בערטשע גרין ואיציק בערקאוויטש, אשר תמורת ” שכר טרחה” רגיל ,”קנו ” את הז’נדרמרים הגרמנים ושחררו את היהודים.
למאכערים הייתה גם גישה ל “לאנדראט”( משרדי היודנראט?) שהיה ממוקם בצלאכאווניע. בלאנדראט היו המאכערים מסדרים את ה”פשעפוסטקעס” -אישורי מעבר , ליהודים אשר רצו לנסע לטשענסטאכוו.מאוחר יותר שהיודנראט החל בפעילותו,הם הפסיקו את פעילות המאכערים ולקחו לעצמם את עריכת העסקים עם השלטון הגרמני.
בינתיים ,התבסס המשטר הגרמני.האחראים על העיירה, העבירו מתפקידו את המפקד ששמו היה ‘דאטשעק’ אשר לו נתנו היהודים את הכינוי ” אוייבער אייכל “( מעל לכול?).לדאטשעק היתה את המשטרה שלו. ומכאן נעשו חיי היהודים כואבים וקשים יותר.
בהברחת סחורות עסקו: אהרון מאיר גאלדבערג,אברהם געלבארד,יעקב פרידמאן,אברהם ענזעל,בערל ולייביש אונגליק,יונה פאנקאווער,פישל פייגע ,שאיע ענזעל,וואווע,עליע ולייביש רייך וכותב שורות אלה.פעם אחת הלכנו לגבול ,בדיוק אז היו שם אימון של הצבא.החיילים הגרמנים הקיפו אותנו ,לקחו את הסחורה ושיחרור את מי שהיה שייך ל ” גענעראל גוווערנעמענט”.אותי ואת עליע רייך מקזשעפיק שלחו לקלובוצק.שם קבלנו מעצר של עשרה ימים אותם ישבנו בלובליניעץ.
אחרי ששוחררנו ,הלכנו שוב לגבול, עם חבילת סחורה על הגב ,אותה הברחנו לטשענסטאכוו. הגבול בין ה” הגענעראל גוווערנעמענט” והרייך השלישי,היה ליד גראמאווקע מול הגשר שעבר מעל הנחל הקטן.מאז היה ,סחר ההברחות קשה עוד יותר.הגרמנים גרשו , רדפו עם כלבים ויירו במבריחים.ישעיהו ענזעל שכב חולה לזמן ממושך ממכות שספג מהגרמנים.
פעם כאשר “טיילנו ” ליד הגבול ,פגשנו כנופית שקוצים אשר חיכו לנו עם סכינים.החבורה שלנו עליה נמנו :משה האפעק ,אברהם סטאשעווסקי,גיסי- וואווע,אחיו ועליע רייך –התארגנו להתגוננות. גיסי ואחיו לייבוש ועליע רייך נדקרו.את הסחורה לא העברנו.כעבור זמן נודע לנו כי בראש התוקפים עמד יהודי מטשענסטאכוו בשם ניימאן.
גם מאוחר יותר שהגרמנים הקימו גיטו בקלובוצק,וכדי לעזוב את הגטו היה צריך למות,המשיך להתנהל סחר ההברחות .סחר זה נמשך עד סוף 1941 כשהתחילו לשלוח אנשים לעבודה.
הצעירים התייצבו לעבודה במחנה בקלובוצק מרצונם.אנשים מבוגרים הם לא רצו לקבל.לאחר מכן הם התחילו לשלח אנשים מהגטו.היודענראט עזר לגרמנים לעשות את קלובוצק נקייה מיהודים “יודענריין”.חלק גדול מהיהודים נשלחו למחנות עבודה משם כבר לא שבו.חלקם הוצאו מהמחנות והועברו לעבוד בהנחת פסי רכבת.שם ,מרעב ומעבודה קשה ,הם מתו כמו זבובים.את שאר יהודי קלובוצק ,שלחו הגרמנים למחנות השמדה למוות בגז ולשרפה.
ב 1942 פגשתי ,בטשענסטאכוו,אנשים שהיו ביודנראט בקלובוצק.הם ברחו כשהגרמנים ערכו את הפינוי האחרון של יהודי קלובוצק.אמרתי להם: “רוצחים, אתם עזרתם לגרמנים לגרש את יהודי קלובוצק,ובלילה ברחתם בעצמכם כדי להינצל.אם אשאר בחיים אני אתנקם בכם”.
בזמן חיסול גטו טשענסטאכוו,ברחו אותם אנשי יודענראט חזרה לקלובוצק.הגרמנים ירו בהם והרגו אותם בשדות בין טשענסטאכוו לקלובוצק. רק אחד מבין מי שהיו אנשי היודנראט נשאר בחיים.