ברוך שימקאוויטש
כמו לכל הערים ועיירות שהיו בפולין הישנה ובליטא ,הייתה גם לקלובוצק קהילה. הקהילה נוהלה על שלושה ארבעה אנשים, אשר נקראו דאזארעס- ראשי הקהילה. הם החליטו וניהלו את כל הנושאים הכלל יהודיים ,הרכישות וההוצאות ומיסי הקהילה. בעניינים דתיים, כמו קמח למצות ,עירובין – כדי שיהיה מותר לטלטל ולשאת חפצים בשבת ,התייעצו עם רב הקהילה. החלטות אלא התקבלו רק לאחר קבלת הסכמת רב הקהילה.
היו גם נושאים בהם קראו את כלל הקהילה לאסיפה.למשל ,שיפוץ בית הכנסת ,בית המדרש,הקמת גדר חדשה לבית הקברות שלשם כל אלה היה צריך כסף רב.לנושאים כאלה היו קוראים לאספה את כל הקהילה.אחרי התפילה בליל ששי ,היה השמש מכה על הבמה ומודיע כי ראשי הקהל קוראים לאסיפה שתתקיים ביום ראשון אחר הצהריים בבית המדרש. למינויים כמו של רב או שוחט היו קוראים לאסיפה ,רק את “בעלי הבתים המכובדים ביותר” של קלובוצק. כאן היה השמש מקבל מראשי הקהל רשימה עם שמות שאותם היה עליו להזמין לאסיפה.
ההוצאות של קהילת קלובוצק באותן שנים היו :תשלומים ל: רב,שוחט,שמש,חימום בחורף,ותאורה (מנורות נפט) בבתי התפילה השונים,אחזקת “הכנסת אורחים”, המקווה ובית הקברות.המרכיב העיקרי של ההכנסות היה “עטאט” מס שנתי שעל כל יהודי בקלובוצק היה לשלם לקהילה. פטורים מתשלום היו רק כאלה שהיה ידוע כי הם חיים על פת לחם. רק ראשי הקהל היו מעריכים את יכולתו הכלכלית של כל אחד לשלם.רשימה של משלמי המס נשלחה לשלטונות בטשענסטאכוו וגובה המס של הצאר כבר דרש גם הוא את הרשימה.
פרט למס היו לקהילה הכנסות מהשחיטה.היה תשלום מיוחד של הקצבים עבור השחיטה. בתשלום זה חייבו כל משפחה .כשבאו אל השוחט כדי לשחוט עופות – היה צריך להציג אישור מאהרון זיידמאן על התשלום. רק כנגד מסירת אישור כזה היה השוחט רשאי לשחוט.גובה התשלום היה לאווז או ברווז 4 גרושים לתרנגולת 3 גרושים. ההכנסות ה”רח”ש” (עבור ההוצאות של הקהילה ל ‘כלי הקודש’ רב –חזן –שוחט) היו חלק משמעותי בהכנסות הקהילה.עבור חתונות,בריתות,הכרזה על נולדים – או להבדיל פטירות היה צריך לשלם תשלום מיוחד. אולם, הכנסות אלה נועדו רק לכלי הקודש רב שוחט ושמש.
ל’כלי הקודש’ הייתה גם הכנסה קבועה נוספת.בקלובוצק היה מנהג לפיו היו שני השוחטים עוברים בערב יום כיפור ,מבית לבית,ושוחטים את הכפרות.חלק מהיהודים תגמלו יפה את השוחטים על טרחתם זו,ועל שאפשרו להם לקיים את מצוות כיסוי הדם לאחר השחיטה.בפורים ידע כל בעל בית כי צריך לשלח ‘ משלוח מנות ‘ לרב ולשוחט ו’דמי פורים’ וכך גם בחנוכה שלחו ‘דמי חנוכה’.
ראשי הקהל שאני זוכר משנות ילדותי הם: מאיר ושמואל שפערלינג, משה שמועלוויץ, פיוול מאס, דוד זיגלמאן, שימשע ליכטער, אהרון מאס, משה שפערלינג, אהרון זאקס ואב;רהם יאקובאוויץ.
על קהילת קלובוצק נמנו גם היהודים בישובים הסמוכים כמו -מיעדזינע,קאטשין,אסטראוו,ניידארף,וואלענצעוו,לאבאדנע,זלאכאוויץ,ליבידזע,וורניציצע וקאמיק.
הקהילה בעת מלחמת העולם הראשונה
בעת הכיבוש הגרמני ,במלחמת העולם הראשונה, הנהיגה הנהלת הקהילה בקלובוצק מספר חידושים.שלושת הדאזארעס ,באותו זמן ,היו: אברהם יאקובאוויטש, אהרון זאקס(אהרון הארוך)ומשה שפערלינג. ראש הקהילה ,אברהם יאקובאוויטש, החל להנהיג את הרפורמות הבאות :הודעות של הקהילה לא ימסרו על ידי השמש בבית הכנסת ,אלא על ידי הודעות כתובות באידיש שנתלו על קיר בית המדרש. יאקובאוויטש הנהיג גם שינויים בעזרה הסוציאלית של הקהילה:כך שהנצרכים לא יחושו מושפלים ושהשמש לא ינוצל על ידי בעלי הבתים והרב לשליחויות שאינן מתפקידו. ראש הקהל הנהיג לראשונה הפעלת מטבח מוזל עבור העניים וכן דרש כי כל החלטה חשובה תובא להחלטה באסיפה הכללית.
הרב לא היה מרוצה מהשינויים הללו ובינו לבין חבר הנהלה הדמוקראטי התחיל מאבק.אולם יאקובאוויטש היה נחוש וטען כי לא עם כל מה שהרב אומר חייבים להסכים.