ברוך שימקאוויטש
בקלובוצק ,היו נשים יהודיות אשר פעלו רבות למען העניים,סוחרים שהסתבכו והיו פעילות במוסדות צדקה שונים.אזכיר להלן שלוש נשים שאני זוכר .
שיינדל ברוכ’ס
שיינדל אייזנער ,או כפי שקראו לה שיינדל ברוכ’ס – הייתה סבתי ,אחת מהמבוגרים שבין תושבי קלובוצק.
בשנות ילדותי ,היא כבר הייתה בשנות השבעים שלה.בעלה, סבי ברוך, נהרג בנסיבות מקריות ואומללות .כאשר נסע סבי בעגלה בדרך זאגאזשער, נבהלו הסוסים מסיבה שאינה ברורה והשתוללו.העגלה התהפכה ,סבי שלא הצליח לקפוץ ממנה נהרג.
לאחר מותו,חייתה סבתי בעוני .היא התגוררה בחדר קטן בחצרו של שמואל לייב פייגע .היא התפרנסה מ”סחר זעיר”. היא סחרה בצימוקים ,שזיפים מיובשים ,בצל ושום.לפני פסח היא גם הציעה לעקרות הבית בקלובוצק, חמיצה וקמח מצה מייצור טחנת הקמח הקטנה שלה.
טחנת הקמח הייתה מורכבת משתי אבנים גדולות ,עגולות,מחוזקות בארבע מוטות ארוכים.בין האבנים היה מין פתח דרכו היו מכניסים את המצות השבורות שעקרות הבית היו מביאות.בחזית הייתה ידית .כאשר סובבו את הידית הייתה האבן סובבת על צירה וטוחנת את המצות לקמח.לפני הכנסת המצה לטחינה ,היה צורך לשבור אותן בתוך “סטעמפע” – כפי שנקרא הכלי שהיה מעין מכתש עץ עם עלי.
העבודה בטחנת הקמח של שיינדל ברוכ’ס הייתה אחד מגורמי השמחה שהיו לילדים בקלובוצק עם בוא חג הפסח .כמעט כל ילדי קלובוצק באו אליה כדי לסייע לטחון מצות. סבתי לא הרשתה כך סתם לגשת ולעבוד בתחנה.הילדים היו חייבים לרחוץ את ידיהם בקערה עם מים שהייתה מוצבת בבית – לפני שהתירה להם לגשת לתחנה הכשרה לפסח,כדי להפוך את המצות לקמח.
בנוסף מכרה סבתי יין מתוצרת עצמית.
חיה’לע ווייס
חיה’לע ווייס ,הייתה אישה חסידית עם פנים עדינות. מוצאה ממשפחה מחצרו של הרב מראספזשער.הייתה בה תמיד אנרגיה לדבר מצווה.היא הייתה חייבת לדעת על כל מי שליבו כבד עליו ובאיזה בית היה חסר משהו בשבת או ביום טוב.
לחיה’לע היה סידור עם הרופא המקומי לפיו הוא לא יגבה כסף עבור ביקור שהוא עורך אצל חולה בבית עני ,אלא הוא ישלח אליה פתק והיא תשלם לו. היא הייתה מאוד מעורבת ב”הכנסת אורחים” ולכן דאגה שאם נמצא עני הזקוק למקום ללון בקלובוצק, יוכל לקבל מקום נקי לישון בו וכן כי לא ירעב.
בעיירה ,היו שלוש נשים עיוורות ,בודדות ,שחיה’לע הייתה מטפלת בהן.היא הייתה דואגת להן למזון
מקום לגור בו ומיטה נקייה.חיה’לע הייתה פעילה גם ב”ביקור חולים”.
הינדע מרים
הינדע מרים הייתה טיפוס של אישה עממית. היא עזרה בעיקר לכלות עניות ולנשים הרות.כאשר היה נודע לה על נערה –כלה מבית עני שעומדת להתחתן ,ובבית אין יכולת כספית להשיא אותה -הייתה נכנסת לבית ופשוט דורשת מהם לומר לה לאילו מוצרים הם זקוקים עבור הכלה.כך נהגה הינדע מרים גם עם נשים הרות. הן היו חייבות לספר לה הכול.
כאשר כבר החזיקה הינדע מרים ביד את רשימת המצרכים הדרושים ,הייתה הולכת לוואלף ווייס ,למתפרה ,לוקחת בדים ותופרת בעצמה ,או מכינה חיתולים עבור אישה הרה .היא הייתה דואגת לכלות העניות לבגדים ומצעים ואף לשמלת כלה.
מקורות המימון לפעילותה של הינדע מרים היו דומים לאלה של עסקניות שהוזכרו קודם: הן היו הולכות לבעלי היכולת ואוספות מהן כספים.
העסקניות נהגו להיפגש בביתה של חיה’לע ווייס ומתייעצות כיצד ניתן לעזור למשפחות היהודיות הנזקקות בקלובוצק.
לעסקניות הייתה ,סביבן, קבוצת נשים שעזרו להן בפעילות הצדקה שלהן.שמותיהן היו :פריידל אהרונס,פריידל הארצעס,רחל זיגעלמאן,שרה איטשעס,פריידל מאירס,חנה בעיינישעס,בריינדל ליבערמאן,חנה’לע זיידמאן,הטוחנת ,אימי ליבע יאסלס ולייטשע איטשע יאנקלס.
כאשר אנשי קלובוצק ,נכנעו – נורתה הינדע מרים ליד ביתה על ידי הגרמנים.
רבקלה’לע קורלאנד
רבקלה’לע קורלאנד הייתה שותפה בתחנת הקמח המקומית של קלובוצק.ליבה וארנקה היו ,תמיד, פתוחים ליהודי נזקק שפנה אליה לקבל עזרה. בקלובוצק היו אופי בייגלה עניים, שלהם לא היה מספיק כסך לקנות שק קמח לאפיה. רבקלה’לע קורלאנד הייתה שולחת להם קמח בליווי הודעה :” שיהיה לכם כסף תשלמו לי”.
רבקה מצאה תמיד זמן לעזור לחולים עניים ,דאגה להביא רופא,אח או תרופה .אם היה נודע לה כי באחד הבתים חסרים ,כנראה, מצרכים להכין שבת או יום טוב,הייתה מתייצבת אצל אחד מחשובי העיירה והם היו עוברים מבית לבית ואוספים קצת כסף למשפחה הענייה. בחנוכה,פורים או בהושענא רבה הייתה העונה החמה שלה.היא הייתה עוברת בבתי התושבים בעלי היכולת והייתה אוספת סכום גדול יותר עבור הנזקקים.ליצני קלובוצק נהגו לקרא לה “קופסת התרומות”.
דמויות של נשים יהודיות מהעבר