מ. ווייכמאן
ההגירה של יהודים לצרפת נמשכה עשרות שנים.כבר מזמן שלטון הצאר הרוסי בפולין,עזבו יהודים את קלובוצק ועברו לצרפת.למעבר זה היו מספר סיבות.חלק עזבו כדי לחמוק מחובת השירות הצבאי – שירות שהיה רצוף במכות ובהעלבות אנטי יהודיות.חלק עזבו עקב סיבות כלכליות מחוסר פרנסה .אחרי כשלון מהפכת 1905 ,עזבה קבוצה שלישית מיהודי קלובוצק לצרפת .מדובר באנשים בעלי מודעות פוליטית גבוהה ,אשר עזבו בזרם ההגירה הכללי לצרפת וחלקם לבלגיה.לרוב העזיבה נבעה הגירה מסיבות פוליטיות .עזבנו עקב רדיפות פוליטיות.
זרם הגירה גדול יותר של יהודי קלובוצק ,החל ערב פרוץ מלחמת העולם הראשונה,בשנים 1912- 1913.הרקע לכך היה החרם שהנהיגו גורמים אנטישמיים על קנייה מסוחרים יהודים דבר שגרם לכך כי לרבים מהם נסתם מקור הפרנסה. הרעיון לעזוב ולחפש מקום אחר ,המשיך לתפוס מקום ולהתרחב. נסעו אילו שהיה להם אל מי לנסוע,או שהיו להם האמצעים לכך. לחלקם , היו כרטיסי הפלגה לאמריקה ,אולם נתקעו בדרך ונשארו בינתיים בצרפת. באותם זמנים ,לא היה קשה להסתדר מבחינה כלכלית.הנגישות לתחומי עיסוק חדשים ,בעבודה במסחר ,לא הייתה מוגבלת בצרפת באותם ימים.בשנים הראשונות ,היו הבאים מקלובוצק עסוקים במסחר ,בקמעונאות ובביגוד לגברים ונשים.
זרם הגירה חדש מקלובוצק היה בזמן מלחמת העולם הראשונה.הרעב ששרר בעיירות פולין ,עם תחילת הכיבוש הגרמני בשנים 1914-18 ,גרם לצעירים יהודיים רבים מקלובוצק לעבור לגרמניה לכרית פחם.תקוותם הייתה כי יצליחו ,מאוחר יותר ,למצוא לעצמם מקום בארצות חוץ.אותם כורי הפחם היהודיים ,אכן נשארו בגרמניה ,ועסקו במלאכות שונות.הם היו שם אפילו עד עליית היטלר לשלטון בגרמניה.אולם,בשנת 1933 ,לאחר עלייתו של היטלר לשלטון ,עזבו יהודי קלובוצק את גרמניה ועברו לצרפת.
בתחילת שנות העשרים ,היו רק מעטים שהיגרו מקלובוצק.החיים בפולין התייצבו והמצב הכלכלי היה לא רע.היהודים סחרו ועבדו והתפרנסו .אולם,כאשר המצב הכלכלי הורע והשר ‘גראבסקי’ החל להציק ליהודים ולהצר את אפשרויות ההשתכרות שלהם,גדלו המצוקה ועוני מיום ליום.
המאושרים באותם זמנים היו אלה שהיו להם בני משפחה בארצות חוץ ובמיוחד באמריקה, אשר קיבלו מפעם בפעם ,כמה דולארים שאפשרו להם לעבור את הזמנים הקשים.שוב החלה הגירה. עזבו בעיקר פועלים יהודיים ,בני מעמד ביניים וכן צעירים אשר נטו לעמדות פוליטיות קומוניסטיות ,והיו נתונים לרדיפות המשטרה הפולנית.
במסווה של החמרת המשבר הכלכלי ,החלה גם בקלובוצק התנועה האנטישמית באיומים .הדאגה למחר לא נתנה מנוחה ,בעיקר לא לצעירים.חלק נכבד מהצעירים עזבו את העיירה ועברו לעבוד במקומות גדולים יותר: ל טשענסטאכוו, לודג’,קאטוביץ ולמי שהייתה האפשרות לכך נסע לצרפת.בעלי העמדות הציוניות מצאו דרכים לעלות לארץ ישראל.
כתוצאה מרדיפות פוליטיות ,נאלץ כותב שורות אלה ,יחד עם אחרים,לעזוב את פולין . תקופה הייתי בבלגיה ואחר כך עברתי לפאריז.
ארגון יוצאי קלובוצק בצרפת
יוצאי קלובוצק שהיגרו לצרפת ,לא התאגדו באיגוד שאיחד אותם כיוצאי עיירת הולדתם (“לאנדמאמשאפט”).לראשוני המהגרים לא הייתה רגישות להקים ארגון על בסיס יוצאי עיר מוצאם.אולם ,כמעט כולם השתייכו ל”חבורות” אשר עסקו בעזרה סוציאלית ובדאגה לקבורה “אחרי מאה ועשרים”. ניסיון לארגן לאנדמאנשאפט נעשה בהקשר לצורך גדול הרבה יותר של עיירת הולדתנו. הצורך לעזור למי שנשאר בית ולשלח להם כסף להשתקת הרעב של ילדי קלובוצק,שהלך והחמיר מיום ליום.
בו עירנו בן ציון גריוו,שהיה אב לחמישה ילדים ,השקיע את כל מרצו לארגן את יוצאי עירנו.במפגש הראשון נבחר ועד עזרה ונאסף סכום כסף גדול.איסוף הכספים המשיך באופן סדיר גם לאחר מכן.
צלום של מסמך בקשר לפעולות העזרה שנערכו בצרפת לתמיכה בילדים יהודיים רעבים בקלובוצק.
למיטב ידיעתנו התארגנה ,בקלובוצק, באותם ימים ,ועדה בין מפלגתית בה הייתה מיוצגת גם הקהילה.אנו יצרנו קשר עם הארגון הצרפתי “אזע” (שנקרא בפולין “טאז”).הגענו להסדר לפיו יגביר ארגון ה”טאז” את פעולות העזרה שלו בהתאם לכספים שנגייס.
פעולות העזרה שלנו לקלובוצק נמשכו עד פרוץ המלחמה.אולם ארגון יציב של יוצאי קלובוצק לא היה.
עם פרוץ המלחמה ,בשנת 1939,התגייסו חלק מיוצאי קלובוצק שחייו בצרפת לצבא הצרפתי .חלקם אף מתוך רצון להלחם בפאשיזם ההיטלראי.גויסו לצבא:משה וויימאן,לייבל אייזנער,נח ריפשטיין,קאפל מאס,יעקב משה אונגליק ועוד אחרים.יחד עם חיילים אחרים מצבא צרפת ,נפלו גם בני קלובוצק בשבי ,ונשארו עד סוף המלחמה במחנות שבויים.היו בודדים שהצליחו לברוח ממחנות השבויים ולהצטרף לתנועת המרי :משה ווייכמאן ,נח ריפשטיין ויעקב משה אונגליק (ליבקעס).
הטבח הנורא שבצעו הרוצחים הגרמנים היהודים ,לא פסחה על יוצאי קלובוצק בפריס.בצרפת נרצחו בן ציון גרין ואשתו – ילידת טשענסטאכוו לבית יאסקעל – וארבעת ילדיהם.רק בת אחת נותרה בחיים. נספו הבנות של יאסל זאקס (שנפטר לאחרונה),אשתו של ישראל אייזנער ואחרים. ליוצאי קלובוצק היו תפקידים נכבדים בתנועת המרי הצרפתי (“מאקי”) ליענקל משה אונגליק( לייבקעס –היום בפולין ) – בפריס ולמה ווייכמאן בטולוז (דרום צרפת).
לאחר השחרור ,קבלו יוצאי קלובוצק בפריס על עצמם, לשקם את חייהם החברתיים כמו את חייהם הפרטיים.כותב שורות אלה שהיה גם לפני המלחמה פעיל בלאנדמאמסשאפט של טשענסטאכוו,אליו השתייכה גם קלובוצק, עסק בפועל בהקמתה מחדש הפעילות החברתית.הזרם הקבוע של ילידי קלובוצק ,ניצולי מחנות הרצח של הגרמנים ,הטיל עלינו מעמסה כספית גדולה.שכן פעלנו לעזור לאלו שעברו דרך פריס או נשארו להתגורר בה .
בימים אלה ,למרות שאינם מאורגנים,בנו יוצאי קלובוצק בצרפת משפחה סימפאטית. הפעילות סביב ספר יזכור זה ,שנועד להנציח את העיירה ההרוסה ואת בני משפחותינו והורינו שנרצחו, קרבה בין יוצאי קלובוצק בצרפת.האובדן הכואב של שני בני עירנו :אליע שפערלינג ויאסל זאקס,פגעה בכל אחד מאיתנו קשות.
יוצאי קלובוצק בפריס , חדורים בתחושת עזרה הדדית ,נמשיך בפעולות לעזרה .