יעקב שפערלינג

דודי ,משה שפערלינג ,חי כל ימיו בקלובוצק,והיה בעל בית בולט בעיירה.אחרי הכיבוש הגרמני ,במלחמת העולם הראשונה,הוא נבחר להיות ראש קהל . לאחר מכן בחרה בו הנהלת הקהילה להיות יושב הראש של הקהילה היהודית.כאשר ר’ דוד הערש שוחט נפטר,ורוב הקהילה דרשה כי בנו שלמה יהיה ממלא מקומו ,התנגד לכך הרב ר’ הענעך גאלדבערג עם כל חסידי גור .הם התנגדו למינוי כיוון שהבן היה חסיד אלכסנדר.התפתח מאבק חריף בקהילה ,אשר נמשך חודשים ארוכים.זה הגיע גם להרמות ידיים ולבתי משפט.הדבר נמשך עד אשר ר’ משה שפערלינג ,שהיה בעל מעמד מכריע כראש הקהילה ,התייצב לצד ה”עמך” ור’ שלמה התמנה כשוחט.

כעבור מספר שנים בהן כהן כשוחט ,עזב ר’ שלמה את העיירה .הוא עזב כיוון שלא יכול היה לעמוד במאבק הקשה שהמשיכו חסידי גור בעיירה לנהל נגדו. בשנת 1934 ,כאשר כבר הייתי בדרך לארץ ישראל ,קבלתי מכתב שבו סופר לי כי אבי משה חלה, וכי הוא הועבר לבית החולים היהודי בטשענסטאכוו.ביום השני הוא דרש כי יוחזר לביתו.הוא חושב כי הוא נוטה למות והוא מעדיף למות בביתו במיטתו. כאשר היה בדרכו חזרה החזיר את נשמתו .

כל העיירה ביכתה את מותו .בעת שהתקיימה הלוויתו של ר’ משה שפערלינג ,שהיה במשך כעשרים שנה ראש הקהילה היהודית בקלובוצק, עבורם היו לו הישגים רבים .

הוא הותיר אחריו ששה בנים :איציק,אליהו,יוסף,בערל,יעקב,וולף ובת אחת בתיה.כולם נספו יחד עם אימם הענע.הם סיימו את חייהם המעונים חלקם במחנות הגרמניים וחלקם בטרעבלינקע.לא נשאר מהם זכר או לילדיהם.רק לאיציק נותר בן בחיים .הוא גר בגלזגו ,סקוטלנד.