“החדר של “יסודי התורה”   ובית הספר  “בית יעקב


אריה גוטערמאן

אחרי מלחמת העולם הראשונה ,בשנת 1920 , נוסדה בקלובוצק “אגודת ישראל”  . כתוצאה מכך ,נוכחו לדעת כי יש צורך בשינויים בשיטת החינוך של ה’חדר’.השינויים נדרשו הן בשיטת הלימוד והן בתנאי המיקום והיגיינה.ה’השכלה’ היוותה סכנה לחינוך הדתי.

ביוזמתו של הרב- ר’ יצחק חנוך גאלדבערג זצ”ל ,הוקמה ועדה בה השתתפו :משה זיגעלבוים,משה רייבער,שמואל פרידמאן,יאסל מרקאוויטש,חיים זיידמאן,וואלף ווייס,דניאל זעליקאוויטש.הוועדה הקימה את החדר “יסודי התורה”.נשכר בית גדול ,בן חמישה חדרים גדולים,והחלו לקלוט תלמידים.

בתחילה,לא היו המלמדים המקומיים מרוצים,אולם בלית בררה ,הם נאלצו לשתוק.חלק מהמלמדים נקלטו מיד בחדר יסודי התורה .ישראל לאפידעס לימד את הילדים ה”דרדקים” ( הקטנים),יוסף בוכוויץ – חומש ורש”י, אברהם קאנאפיצקי ופרץ עליאשוויטש –גמרא. כדי לנהל את החדר הביאו מוורשה את המנהל זישא בארענשטיין.המורה ללימודים חילוניים היה פישל באנקער מסאסנאוויצע.

החדר יסודי התורה הוצג כבית ספר דתי . בחדרי הלימוד לא נראו יותר מיטות, כפי שנהגנו לראות ב’חדר’ים הישנים .התלמידים חולקו לכיתות. התקיימו בחינות ולתלמידים נמסרו תעודות .

החדר יסודי התורה צבר לעצמו ידידים רבים וסימפאטיה.מספר התלמידים הלך וגדל. ההורים ,יהודים בעלי בתים ,היו מרוצים מהלימודים.עם הזמן היה זה בית ספר לדוגמא שהחל לקלוט תלמידים גם מהעיירות בסביבה.

                                                        ****

בית הספר “בית יעקב ” הוקם שנתיים מאוחר יותר, כלומר בשנת 1922 .המייסדות היו :שרה שענירער שהגיעה במיוחד מקראקוב וכן גברת אשער.בית הספר הדתי לבנות ,שאורגן בצורה מודרנית ,התמקם במסדרון גדול אצל אליה ווייכמאן. יונתן דזשאלאווסקי היה יו”ר בית הספר.בית הספר התנהל היטב והבנות קיבלו חינוך דתי.

                                                       *****

בראש בית יעקב עמד ר’ יוסף דידעק שקבל את תפקיד היו”ר.הוקם גם ארגון “צעירי אגודת ישראל” עם ספריה משלהם – “עקד הספרים”,ושיעורי ערב  בהם