העילוי מקלובוצק

משה גאלדבערג

אחי ,אברהם נפתלי הארצקע גאלדבערג–נולד בקלובוצק בשנת 1896.כשמלאה לו שנה ,נלקח אבינו לשירות צבאי ברוסיה הצארית.חמש שנים שרת אבי את הקיסר ,ואילו אימנו בלומע,נאלצה להתמודד לבד עם אברבמ’לה הקטן. היא דאגה לחנך אותו .שחזר אבי מהשירות הצבאי והשמחה בבית הייתה גדולה ביותר –באו השכנים לבשר לאב :ר’ יעקב ,גדל אצלך בבית  בן שהוא עילוי. אברהמ’לה אכן המשיך ללמוד בהצלחה בלתי רגילה.

שהיה אברהמ’לה בן 9 שנים ,הגיע המלמד שלו לבית ההורים והודיע להם כי הוא נמצא במצב בו אברהמ’לה  בקי בכל חומר הלימודים ,אשר הוא יכול ללמד אותו. לדבריו אברהמ’לה צריך כבר מלמד אחר,תלמיד חכם גדול.”בנכם יכול כבר ללמוד אצל הרב עם הבחורים הגדולים”.

אברהם הארצקע ,אכן עבר ללמוד אצל הרב של קלובוצק. אחרי שתי שנות לימוד ,נסע אברהם ללמוד בישיבה בטשענסטאכוו. בטשענסטאכוו הוא השתלב בין הלומדים היהודים .נהגו לקרא לו “הבחור העילוי.

קצת מאוחר יותר עבר אברהם הארצקע ללמוד בישיבה באוסטראוו,אצל הגאון המפורסם באותם זמנים, מאיר יחיאל הלוי.הרבי מאוסטראוו כתב לאבי,שלא ידאג לבנו.הוא לומד טוב מאוד והוא עוד יהיה “גדול בישראל”.

לבר המצווה שלו ,חזר אחי הביתה לקלובוצק .הורי הכינו סעודת בר מצווה נאה .האח נשא דרשה גדולה מתובלת קצת בפלפולים.את הדרשה נשא ב”לשון קודש”.כל העיירה באה אז להיות עם העילוי העתידי.

אברהם הארצקע נסע שוב ללמוד בניכר.פעמיים בשנה היה שב הביתה – בפסח ולימים הנוראים.

בהיותו בן 16 שנה ,הוא קיבל היתר הוראה וסמיכה לרבנות ( הסמכה להיות רב ד.פ.) חתומה על ידי 40 רבנים נודעים.בן 17 הוא נישא לבת של משפחה אמידה בעיירה ליד וויעלון.הרב של וויעלון הזמין את אברהם ללמוד אצלו.והוא אכן למד אצלו במשך שנתיים.הוא  התפרסם מאוד בפולין בקרב לומדים וקדושים ועשה לעצמו שם .

הספר “מעשה זית ” שכתב הרצקע גאלדבערג

 

ההקדמה לספר

פעם אחת, קיבל מכתב מוורשה אשר הזמין אותו להיות ראש ישיבת לובאביטש ( חבד ד.פ.)בוורשה. אחרי שלוש שנים שלימד בישיבת לובאביטש, הציעו לו להיות ב”מתיבתא” של וורשה והציעו לו שכר גבוה יותר.שם הוא לימד,כראש הישיבה ,עד תחילת 1939.לאחר מכן עבר ללובלין ללמד בישיבת “חכמי לובלין”. זמן קצר לפני פרוץ המלחמה קראה לו אשתו לשוב הביתה והמלחמה אכן פרצה תוך זמן קצר.

בתחילת המלחמה ,שלח אלי אחי חבילה עם ספרים שכתב בעצמו והורה לי ,למען ה’,שאשמור לו על הספרים ,היקרים לו יותר מחייו.

15 שנים עמל אחי ,אברהם נפתלי ,על ספרים יקרים אלה עד שסיים אותם. ספרים יקרים ,עם ‘הסכמות’ (אישורים והמלצות של רבנים – כמקובל אצל מי שמפרסם ספרי קודש  ד.פ.) של גדולי הדור. עד שבאו הרוצחים הארורים, הגרמנים, ויחד עם מיליוני יהודים ואלפי ספרים קדושים, נספה גם אחי אברהם הארצקע על קידוש ה’ עם ספריו. ספר אחד  ” מעשה זית ” ניצל והובא לישראל.