אדעלא אונגליק ,אוסטרליה
הגננות היו :נטקע גראנעק, בתו של מרדכי גראנעק וכן חנה’לה פון פאביאניץ. שתי הנערות הצעירות הקימו את הגן וניהלו אותו עד סוף החיסול של יהודי קלובוצק.
הילדים ,כמו כל הילדים בכל העולם,הלכו בחיוך לגן ילדים שלהם בו בילו יום אחר יום,שבוע אחר שבוע, בשיר ובריקודים ,מבלי לדעת מה מחכה להם ביום המחר.עדינות היו פניהם ,זך ותמים היה מבטם.כך ,ללא כל עול בכפם,נקרעו מהוריהם והושמדו על ידי המרצחים הגרמנים.
במחזור האחרון של בית הילדים היו חוה’לה אחייניתי ,בת אחותי. בתי, עצמי ובשרי – לא יכולתי לקרא לה אחרת.הייתי רואה כיצד היא משחקת עם חברותיה ,כיצד רקדה ושרה,עד אשר השטן פרש את כנפיו השחורות על ראשי כולם.
לילדים אלה ,מהמחזור אחרון של גן הילדים בקלובוצק ,לא נותר איש .אין מי שיזכיר אותם ,מי שיזיל דמעה על ילדותם שנגדעה.הוריהם ובני המשפחה הושמדו כולם ,על ידי הגרמנים.
מי ייתן ושורות צנועות אלה שלי יהיו ה”יזכור” לילדים תמים אלה ,ילדי המחזור האחרון של גן הילדים בקלובוצק, אשר הושמדו על ידי הגרמנים