כיצד תפשתי את רוצח היהודיים –הגרמני האלשולד

משה  פייגע

הגרמני האלשולד , או כפי שהיהודים המעונים כינו אותו” סוחר הסוסים”,היה מפקח העבודה הראשי של הזאנדער קאמאנדע (קבוצת עבודה מיוחדת..) בזמן הגירוש מהגטו , הוא היה ממיין את היהודים עם מקלו הקטן :” ימינה ,שמאלה” ,שמשמעותו הייתה מי לחיים ומי למוות.

הייתה לי “הכרות ” איתו מקלובוצק ובמחנות העבודה בהם התעניתי.האלשולד נהג לבא למחנות למקומות העבודה ושם נהג לשלח לתאי הגזים של אושוויץ את העובדים התשושים ,המורעבים –  עובדי כפייה שלא נשאו חן בעיניו. במחנות נהגו היהודים לקרא לו “סוחר הסוסים” או ” צולע?” כיוון שהוא היה פיסח.

בחודש ה 7 בשנת  1947  ד.ה. ,כבר אחרי השיחרור,הולך אני לתומי ברחוב מאטיאס בברעסלאו ( היום ווראצלאוו), שכבר הייתה בידי הפולנים .עובר לידי בצליעה גרמני, מסופר היטב , עם זקן לחיים.הוא היה קצת מוכר לי.

בסמכות של איש מיליציה מקומי  ,עצרתי את הגרמני ושאלתי אותו: מי הוא ומה שמך? הגרמני הוציא מסמכים רוסיים והציגם בפני.לא ידעתי לקרא רוסית ועל כן שאלתי אותו מהם המסמכים הזרים האלו? הוא ענה לי כי המסמכים מאשרים כי הוא משוחרר ממחנות .כשדיבר ,זיהיתי אותו כרוצח היהודים האלשולד.שלפתי את האקדח וצעקתי לגרמני ” ידיים למעלה”.

הגרמני חיוור ומבוהל עשה כפי שהוריתי לו. אספתי את כל המסמכים שלו והובלתי אותו למפקדה הפולנית.בדרך למפקדה ,מצאתי כובע צילינדר מלוכלך בבוץ. חבשתי לו את הכובע על ראשו של רוצח היהודים וצחקתי עליו,כפי שהם עשו לנו.

במפקדה צרפו אלי איש מיליציה נוסף ויחד הובלנו את הפושע למפקדה הרוסית.במפקדה הודיעו לי להביא עוד שני אנשים שהיו יחד עמי במחנות כדי לאמת כי אכן מדובר באותו גרמני אשר עינה ורצח יהודים.הלכתי ישר אל ר.גראכאווינע ( היום בישראל) ואל מאטל בערלינער מדאמבראווע ובישרתי להם על תפיסתו של רוצח היהודים הגרמני הצולע.

למחרת הלכנו למפקדה הרוסית.הכניסו אותנו לחדר גדול ,מלא גרמנים,והורו לנו לחכות לכניסתו של הגרמני אשר הכרנו כרוצח היהודים.

חיכינו שם 4 שעות.הביאו והוציאו מהחדר גרמנים ,עד שברגע מסוים ראינו את סוחר הסוסים הצולע,כפי שקראנו לו במחנה.מיד סתרתי לו . מאטל בערלינער רץ אליו כשידו מורמת להכותו –אולם ידו השתתקה – הוא לא יכול היה להוריד אותה . החל דיון.הקצין הרוסי שאל אותי מאין אני מכיר את הגרמני.עניתי מיד: בפעם הראשונה ראיתי אותו בקלובוצק ולאחר מכן במחנה בזאגאזש.שהקיפו את המחנה והוציאו את היהודים ,הכה הגרמני את יהושע בלינדן ,ואותי רצה לשלח לאושווינטשים.במחנה דירענפורט הוא הורה להוביל יהודים ל”חדר רחצה” שם תקע ,לכל אחד מהם ,צינור לפה והורה לפתוח את המים – עד שנחנקו. ר.גראכאווניכע ומ. בערלינער  אישרו את דברי.

הגרמני המשיך להכחיש. הוא הודה רק שהיה מפקח על הקבוצות העבודה במחנות ,אך לא  עשה כל רעה.הוא קרא להביא את זקן היהודים בעריש וועלנער, וטען כי אם הוא היה החוקר  – היינו מדברים אחרת.כך טען הצולע הגרמני רוצח היהודים .

זמן מה אחרי כן עזבתי את גרמניה  לישראל.בארץ פגשתי מכר בשם קאנטער גאלדהאמער ,אשר סיפר לי כי הגרמני הצולע  הועמד לדין בווראצלאוו וכי הוא מת בבית הסוהר המקומי.