חשש לפוגרום בקלובוצק


יעקב שפערלינג

בשנים 1936-1937 התגברו בפולין ,כפי שהתברר ,מעשי הפוגרום נגד יהודים. התנפלויות כאלה כללו חילופי מכות בין יהודים ופולנים אשר נגרמו  כתוצאה מהסתה .החוליגנים בקלובוצק החלו להיערך לפוגרום רחב ממדים ביהודים ,תוך ניצול קטטה שארעה בין קצב יהודי ושוטר בבריסק .קטטה שבמהלכה נהרג השוטר. במקרה ,היה השוטר מקלובוצק, בן למשפחה ידועה של שונאי ישראל אותה כינו ה “קענדזשארעס” ( אנשי  נ.ד.).

מיד לאחר האירוע בבריסק החלו, באחד מלילות השבת ,התנכלויות חוליגניות נגד יהודים .החוליגנים ניפצו את שמשות בתי היהודים .למחרת בשבת, כאשר היהודים התפללו בבתי הכנסת ובשטיבלך ,החלו אנשי ה- נ.ד. להתאסף ליד ה” קאשטשאל” ומשם כשהשקצים של ה- נ.ד. בראש , חמושים בסכינים החל האספסוף לצעוד לכיוון בית הכנסת.ליהודים נודע על הסכנה וכולם נסו איש לביתו.החוליגנים החלו בזריקת אבנים על מספר יהודים.היהודים הסתתרו בבתיהם ולא נראו ברחוב במשך כל השבת.

ראש הקהל דאז ,בן דודי ר’ ברוך שפערלינג (פרוט על פעולותיו בעמודים ראה 167-170 ),התעלם מהסכנה והלך למטה המשטרה ודרש להגן על חיי היהודים .המשטרה התנערה מהגשת סיוע ליהודים ,בתירוץ  כי אינם מסוגלים להשתלט על הכנופיות המתקוממות.מפקד המשטרה ,לא מצא לנכון אפילו להזעיק עזרה מטשענסטאוו הסמוכה.

ר’ ברוך חש בכובד האחריות הייתה עליו להגן על הציבור היהודי ,ונסע מיד ברכבו הפרטי אל מטה המשטרה האזורית בטשענסטאכוו. במטה המשטרה הוא דרש קטגורית ,להגן על יהודי קלובוצק מפני הפוגרום העומד להתרחש.התערבותו נשאה פרי. מפקד המשטרה האזורית שלח מספר מכוניות עם שוטרים חמושים ועם כובעי פלדה.השוטרים פטרלו ברחובות יום ולילה ושמרו על הסדר.מנהיג הכנופיות נאסר ,והיהודים יכלו שוב לצאת לרחובות.

המשטרה מטשענסטאכוו הסתלקה.היהודים חששו ממאורעות נוספים ולא תקנו את שמשות הבתים המנופצות,אלא החליפו אותן בלוחות עץ.החלונות המנופצים השאירו רושם מפחיד.זה נראה היה כמו מחאה שקטה נגד השלטון הפולני.הבורמיסטזש –ראש העיירה,זימן אליו את ראש הקהל ,ר’ ברוך שפערלינג ודרש ממנו לשכנע את היהודים להסיר את הלוחות מהחלונות ולתקן את הזגוגיות בבתים.ראש הקהל הבטיח לפעול לשכנע את היהודים כמבוקש ,אולם זאת בתנאי אחד:המשטרה תוחלף, ולציבור היהודי יובטח השקט.מפקד המשטרה התחמק מלתת לו תשובה.

אבי,יחד עם הרב נסעו לוורשה. בעזרת נציגים יהודים בבסיים\הפרלמנט התקבלו נציגי הציבור היהודי מקלובוצק אצל ראש ממשלת פולין ,סלאוואי סקלאדקאווסקי. ראש הממשלה היה ידוע במדניות ה “אוושעם”   שלו לגבי יהודים אותה .הוא הסביר את המדיניות בלשון פוליטית – “הרחקת היהודים מהחיים הכלכליים בפולין יחד עם העיסוקים שלהם” = אוושעם ,את זה ניתן לאפשר .אבל אין לערוך פוגרום ביהודים. יותר משרצה סקלאדקאווסקי להגן על היהודים מפוגרום הוא רצה למנוע מהציבור העני הפולני להרחיב את המהומות גם כנגד הממשלה שלו.

כך או כך ,הפניה של הרב ושל ראש הקהל אל סקלאדקאווסקי עשתה את שלה והביאה תוצאות טובות : מפקד המשטרה בקלובוצק הוחלף. מפקד המשטרה החדש היה אדם ליברלי יותר. מיד עם בואו הבטיח לנציגים היהודיים שבאו לקבל את פניו ,כי הציבור היהודי יהיה מוגן מפני מעשים חוליגאניים.לבקשתו כונס הציבור היהודי בבית הכנסת שם הבטיח להם מפקד המשטרה ,כי כל עוד הוא נמצא בקלובוצק ישמרו בעיירה החוק והסדר .

מפקד המשטרה החדש עמד בדיבורו.הוא הנהיג סיורי לילה משטרתיים ,אשר שמרו על העיירה. העיירה הייתה רגועה.אז פנה ראש הקהל אל יהודי העיירה ובקש מהם להסיר את הלוחות מעל חלונות הבתים ויחליפו אותם בזכוכית.היהודים נענו לקריאה ומראה העיירה חזר להיות נורמאלי.

                                                    ****

אחרי סיכול הפוגרום החלו אנשי הנ.ד. בקלובוצק לנקוט בפעולות ‘אוושעם’ הפוליטיקה של סקלאדקאווסקי . הם החלו להסית את הפולנים להפסיק לקנות אצל יהודים .ליד בתי עסק יהודיים הועמדו “פיקטעניקעס” – משמרות מחאה .כך עשו גם בשוק בימי השוק.ה”פיקטעניקס ” לא אפשרו לאיכרים או לסתם פולנים נוצרים להכנס לבתי העסק היהודיים או עסקים שהיה להם קשר עם סוחר יהודי.בימי השוק היו השובתים נעמדים,מבעוד יום, בדרכים וקוראים לאיכרים “ניע קופקשע או זשידוו” – אל תקנו אצל יהודים. גם לעבר יהודי קלובוצק,אשר יצאו לאותם ימי שוק הם צעקו ואף השליכו עליהם אבנים.

למעשים חולגניים אנטישמיים אלה,לא היה מענה.החרם הכלכלי על היהודים ,שהיה מלווה גם בפעולות פוגרום “קטנות” עבר ללא תגובה מצד השלטון של סקלאדקאווסקי. לפיכך היה צורך למצוא דרכים אחרות לעזור ליהודים ולפרנסתם.

ראש הקהל ר’ ברוך שפערלינג , חשב לנקוט בצעד הבא: הוא יפנה אל ראש הפעילים המקומיים נגד היהודים וישחד אותו.המנהיג באותה תקופה היה הפולני השכיר שהועסק בטחנה – מייער ,גוי צולע ,אנטישמי צמא דם ,אשר בזמן הכיבוש הגרמני נהייה “פולקס דויטש” ( “פולני ממוצא גרמני”…ד.פ.).

ר’ ברוך שפערלינג ניצל הזדמנות מתאימה ונפגש עם הברנש, אשר הסכים תמורת סכום מוסכם ,לעזוב את העיירה ,ואכן פעולות החרם נגד היהודים פסקו.