אברהם אנזעל

חלום הבלהות של הטבח וההכחדה שבצעו הגרמנים,לא פגעה באנושיות הפנימית  של היהודים ושל היהדות שלהם.לדוגמא בעיני הוא יוסף מאיר קורלאנד.

הייתי יחד עמו במחנה  ב’זאגאש’ .במקום זה ר’ יוסף מאיר ,כפי שקראנו לו,יזם הקמת מעיין ועדה לעזרה לרעבים.כאשר הגרמנים חיסלו את המחנה ושלחו אותנו לאושוויץ, הייתי עם קורלאנד בקרון אחד.גם בדרך אל המוות הוא התנהג באנושיות.

אנו ,מספר צעירים,הצלחנו ליצר חור בדופן הקרון והתכוננו לקפוץ החוצה.מספר יהודים כעסו עלינו ,הם  טענו כי אנו נעשה את כולם לאומללים. ר’ יוסף מאיר קורלאנד ,בניגוד לדעתם תמך בנו ואמר:”ילדים -אם יש בכם עדיין דם חי – הצילו את עצמכם ” .הוא יעץ לנו כי נמתין עד שהרכבת תתקרב לצומת דרכים.משם הדרך מובילה לאושוויץ ומצד שני ל ‘גלייוויץ’.אם נראה כי הרכבת פונה לכיוון אושוויץ – שנברח.

קיפצו החוצה ויהי המזל עמכם ,וישמור ה’ עליכם.קחו נקמה בגלל הסבל שגרמו לנו – כך אמר לנו ר’ יוסף מאיר .

דבריו של ר’ יוסף מאיר חיזקו אותנו .קפצנו מהרכבת שנסעה לכיוון אושוויץ ואני הצלחתי להינצל.