שמואל גאלדבערג

אחרי מלחמת העלם הראשונה ,החלו לנשוב רוחות חדשות בקלובוצק.הנוער היהודי החל להתארגן באפיקים שונים:ציוניים וסוציאליסטיים.אני הגעתי להבנה כי המקום היחיד ליהודים הוא בארץ ישראל.הרגשתי ,כי בפולין בוערת הקרקע מתחת לרגלינו.לא הייתי יחיד בהכרה זו. יהודים רבים בקלובוצק, חשו כך והבינו זאת.

היהודי הדתי הראשון בקלובוצק שחיסל את כל ענייניו ועלה לארץ ישראל היה חיים זיידמאן.כול העיירה לוותה אותו.

תחת הנהגתו של ר’ איציק כאדע קמה בקלובוצק אגודה “הכשרת הישוב” לצורך רכישת אדמות בארץ ישראל.אחר כך נוסד ארגון “מזרחי”.בשנת 1924 נוסד ,בקלובוצק, הארגון הציוני הראשון של מפלגת פועלים “התאחדות”.המנהיג היה בנו של ר’ איציק כאדע –יאנקל.

אני נהגתי לבוא למקום הראשון ששכרו “התאחדות”.שם למדתי עברית ,שמעתי הרצאות על התולדות התנועה הציונית וכיצד להגשים את האידיאל הציוני.

אני נסחפתי לתוך העשייה ולקחתי חלק בגיוס כספים לקרנות לארץ ישראל ובכל שאר הפעולות למען הארגון הציוני.

בשנת 1925 ,השיגה “התאחדות” ,אישור להקמת הכשרה לאנשיה -בקלובוצק. החלוצים עיבדו את האדמות של ר’ איציק כאדע.כול השבוע היינו עובדים וביום ששי לקחנו את התוצרת כדי למכור אותה בבתי היהודים.בראש ארגון “התאחדות” עמדו אז: אברהם גאלדבערג ,שמואל גליקסמאן, שמואל גאלדבערג, שלמה זיגלבוים, רחל כאדע, יעקב כאדע, זיסער לאפידעס, חיים קורלאנד, שלמה רייבער, יעקב שפערלינג ואיציק לייב בירנבוים.

                              בית ספר “תרבות ” בקלובוצק.

בשנת 1926 הוקמה,בנוסף ל”התאחדות” ,תנועת נוער בשם “גורדוניה”.זו הייתה קבוצת צעירים שנמשכה לפעילויות תרבותיות.הצעירים והצעירות קבלו סביבה רוחנית, ספרים לקריאה,בעברית אידיש ופולנית.זכורים לי עד היום הדיונים שקיימנו ואת לילות שבת .

צעד גדול בפעילות התרבותית שלנו ,עשינו בפתיחת בית הספר “תרבות” .הבאנו מורה מיוחד לעברית, שבא מסטרי בגליציה.לא קל היה לנהל את בית הספר .היו לנו צרות צרורות מבית ומחוץ. נגדנו עמדו החרדים הקנאים ובעיקר המלמדים ,שחששו לפרנסתם.הם לחמו נגדנו באמצעים כשרים וגם לא כשרים :באמצעות דרשות בבית המדרש ולהבדיל ב”הודעות” – הלשנות לשלטון הפולני.הם אסרו על הילדים שלהם לבוא ללמוד בבית הספר “תרבות” .

לבית הספר היו הכנסות זעומות.המורה לימד כמעט בחינם. לא היה לו כסף אפילו לקנות מזון והוא אכל אצל המשפחות :אשר גאלדבערג,יוסף מאיר קורלאנד,איציק כאדע,משה זיגלבוים,מענדל בירנבוים ואיציק לייב שפערלינג.הועד של בית הספר “תרבות” כלל את האנשים הבאים: יאנקל כאדע, שמואל גאלדבערג, חיים קורלאנד, שלמה זיגעלבוים, בלומה אונגליק ואחרים.

לחגיגת יום השנה הראשונה להקמת בית הספר “תרבות” ,הגיעו גם תושבי קלובוצק לשעבר שעברו כבר לגור בצרפת.החגיגות, בהן נתלו חלק כמעט כל תושבי העיירה,התקיימו תחת ניהולו של שמואל גאלדבערג .האורחים מצרפת ברכו אותנו בחום ובלבביות.

                             באופניים לכנס “התאחדות ” בוורשה

בדצמבר 1931  קבלנו הזמנה להשתתף בכנס של “התאחדות” בוורשה.כאן התעוררה בעיה חמורה : מאיין נשיג כסף להוצאות הדרך ולהוצאות הקיום בוורשה.החלטנו לנסוע בלי כסף… אני ויאנקל שפערלינג לקחנו את האופניים שלנו ויצאנו לדרך לוורשה.

שלושה ימים ארכה לנו הנסיעה .לנו במתקני “התאחדות” בישובים בהם עברנו .הצלחנו להגיע בדיוק לפתיחת הכנס בראשותו של אברהם לעווינסאן שהתקיימה בבית האקדמיה היהודית בוורשה.

מיד לאחר הכנס,נפגשנו עם העיתונאי הנודע ד”ר יהושע גוטליב ,והתייעצנו איתו כיצד ניתן לעלות לארץ באופן בלתי לגאלי.הייתה לנו תוכנית לשכור רכב ,לצאת לדרך ,להבריח את הגבולות כך עד שנגיע לארץ ישראל.ד”ר גאטליב הניא אותנו מלקיים את התוכנית בהיותה בעלת סיכונים רבים. למרות זאת ,עם שובנו לקלובוצק, החלטנו לעלות לארץ ישראל,באורח בלתי חוקי .שלושה מחברינו דניאל שפערלינג, מענדל כארזעווסקי ולאה בירנבוים עזבו את קלובוצק.אחרי דרך חתחתים שעברו הגיעו חופי הארץ הנכספת .שם הם נתפסו ונשלחו כלעומת שבאו.

כעבור זמן מה שוב נסעו אותם אנשים והפעם הצליחו להגיע לארץ. אחריהם עלה יאנקל שפערלינג. באותו זמן נסעו להכשרה:  יעקב סטאזשינסקי, משה מרדכי זייבעל, שמואל גאלדבערג, רחל כאדע, ליפשה אומגליק ועוד.

תודות לפעילויות של “התאחדות” ושל “גורדוניה” עלה  מספר משמעותי של צעירים מקלובוצק  לארץ ישראל.