אדעלע

 

באוסטרליה הרחוקה ,צרוב בזיכרוני ,בית הכנסת שנהרס בידי הגרמנים הטמאים ,באור בהיר ביותר.לא,הוא לא נשרף- אי שם נמצאת קדושה זו ,אי שם מרחפת  הקדושה האלוקית של שנות ילדותי.

דרך החלונות הגבוהים בעלי זכוכיות צבעוניות ,קרנה אור השמש בצניעות ,כמו תפילת שמונה עשרה השקטה.אותן קרני שמש צבעוניות ,אשר דלקו בכל פינה בבית הכנסת, מאירים עד היום את ליבי.

האנשים מאותה תקופה ,לילות השבת וחג צרובים אף הם בזיכרוני כזיכרון ילדות.מוארים באור מבהיק ממנורות ששפכו את אורן על היהודים החגיגיים שהיו עסוקים כולם בתפילות קדושות לבורא עולם.

ויש את ליל כל נדרי הקדוש :באור הבהיר והחם ,זלגו דמעות יהודי קלובוצק,התחינות של גברים ונשים . מנגינת כל נדרי עולה מעלה מעלה ובזכותה גבה בית הכנסת אף הוא מעלה ,עד שהתקרה וציורי הקודש שלה נעלמה,ושערי רקיע נפתחו.

ב ט’ באב ,ליל חורבן ירושלים התפרסו צללים חשוכים בבית הכנסת .ברגלים חשופות,חלוצי נעליים, ישבו יהודי קלובוצק האבלים ולאור נר קטן ישבו וביכו באמירת מגילת איכה ,את חורבן בית המקדש.

ואחרי סיום האבל הלאומי שוב מתעורר בית הכנסת ומקרין שמחה :יהודי קלובוצק שמחים עם התורה  בשמחת התורה .אור,שמחה והתלהבות דתית חיברו את היהודים בקלובוצק לעדה אחת השרה ורוקדת לכבוד התורה.

בית הכנסת של קלובוצק,המקדש מעט,נחרב יחד עם הקהילה .אולם הוא נשאר קיים בליבי ובנשמתי יחד עם הקרובים והיקרים לי אשר נרצחו באכזריות רבה.

בתיאור בית הכנסת ,התוודעתי ליכולתי המוגבלת להביע בכתב את רצוני להציג ולתאר את בית הכנסת  ולמען יישארו הזיכרונות חקוקים בלבנו ולנגד עיננו לעד.