פישל פייגע
משנותיי הצעירות זכורני כי בעיירה רווחו סיפורים על גזלנים ורוצחים אשר נהגו להתנפל על יהודי קלובוצק ולרצוח אותם. אחוזי אימה נהגנו , אנו הילדים ,להאזין לסיפורים אלה.לאחר מכן התברר לי כי אין מדובר בסיפורים בעלמא ,אלא במעשי רצח אשר גזלנים גויים אכן ביצעו ביהודים. אזכיר לכם ,אחדים ממעשי רצח אלה ,אשר נחרטו בזיכרוני.
בביתנו ליד ה”מיל”- טחנת הקמח גר יהודי בשם יעקב כאדע.כיוון שלא מצא פרנסה עקר ,עם בני ביתו ,לכפר “בוכאווע”.שם היה לאביו טחנת קמח ומינסרת עצים.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה, בלילה חשוך התנפלה חבורת גזלנים על בית משפחת כאדע.הם רצחו את יעקב כאדע ואת אביו ופצעו קשה את יעקב צוקערמאן שהיה אחראי על המקווה.
***********
יצחק טשוכנע ,יהודי מבוגר, הלך לכפר לסחור ב עורות, עגלים, קצת ביצים, תרנגולות .שני שקצים (צעירים גויים) מקלובוצק עקבו אחריו עד ליער -מקום אשר קראנו לו “מקום יער ” או “מאקרע יער” .שם התנפלו השקצים על היהודי רצחו אותו ולקחו 4 ” קערבלעך” (-רובלים ,שם המטבע הרוסי שהיה תקף אז באזור) ואת מגפיו.
הרצח התגלה . הרוצחים – קארטוטיר ואלברט הועמדו למשפט.אחרי ריצוי עונשם הם שבו לביתם. אלברט היה לשוטר וקבל נשק פולני – שומר הצדק….
**
סוחרי סוסים יהודיים חזרו הביתה לקלובוצק מיום שוק בצ’נסטחובה. על הגשר בין ” גראבווקע” ל “עלגאטא” עוכבה העגלה שלהם על ידי שני פולנים אשר בזזו הכל . אחד הסוחרים ,יצחק זאקס” התעכב והיה האחרון לרדת. הלילה כבר ירד והשניים ירו בזאקס. כסף הם לא לקחו ממנו וגרשו את הסוחרים עם גופת המת לעיר.
**
בכפר אסטראוו היה גר וואלף אייזנער ,יליד קלובוצק, רוצחים התנפלו על ביתו ורצחו אותו.
**
מקרה מוזר ארע לסוחר הבהמות יעקב רייבער,אשר התגורר בקאמיק.העניינים התנהלו כך שהוא היה קונה את הבהמות בכפרים ולכן על פי רוב היה נמצא בדרכים.
פעם אחת פגש מולו ביער את שודד היער הידוע של אותו הזמן – סלאמיטשינסקי ,אשר היה מבוקש במשך שנים רבות על ידי המשטרה.הם לא יכלו לתפוס אותו וסיפרו שהוא מסתתר בבור עמוק באדמה.מפעם בפעם היה שולח מכתבי סחיטה לסוחרים עשירים ולפריצים ובהם דרש כי יניחו סכומי כסף גדולים במקומות שציין ולא יירה בהם.
כאשר סלאמטשינסקי ראה את היהודי הוא עצר אותו ושאל לאן מועדות פניו.רייבער השיב כי הוא בדרכו לכפר ,שם מחכה לו איכר שהזמין אותו לקנות ממנו עגל.בינתיים הוציא היהודי המבוהל את צרור כספו והציגו בפני הגזלן. אבל סלאמטשינסקי שאל אם אין לו יותר כסף. שנענה בשלילה הוציא הגזלן כסף ונתנו ליהודי כדי שיוכל לקנות פרה. מפני שמעגל אי אפשר להתפרנס.
נהגו לספר כי סלאמטשינסקי נוהג לגזול רק מעשירים .וכאשר היה פוגש יהודי עני הולך רגל ,היה נותן לו כסף כדי שיצליח להתפרנס.
בסופו של דבר הוכרע גורלו של יעקב רייבער,סוחר הבהמות, בידי רוצחים.להלן הסיפור שסופר לגבי נסיבות מותו:
יום אחד יצא מביתו ולא חזר עד ליום שקבע לשובו.חלף יום חלף שבוע אך לא רואים ולא שומעים.אשתו והילדים מקוננים. חפשו אותו בכל הדרכים אך לא נמצא שום סימן ממנו.
ביום מסוים שלח הרב של קלובוצק הר יצחק חנוך זצ”ל לקרא למספר קרובי משפחתו של הסוחר. שהגיעו סיפר להם הרב כי חלם חלום ובו ראה כי יעקב רייבער נהרג וכי הוא מוטל במקום מסוים מכוסה ב”צווייגעלך” (זרדים) . הרב אמר לבני המשפחה כי יכנסו עוד מספר אנשים ויחד ילכו למקום בו ימצאו את ההרוג.
הרב של קלובוצק לא ראה מעולם את היער.אבל מילה של הרב הייתה קודש.היהודים אכן הלכו למקום שתיאר להם הרב ושם מצאו את גופת ההרוג.
**
אצל הערש שפערלינג התגורר יהודי.קראו לו אליהו הגדול.גביר הוא לא היה .הוא היה מתפרנס ממסחר בעיירה.הייתה לו אישה צולעת,חולה ומספר ילדים קטנים. במקור הוא בא מהכפר מיעדזינע – ושם מצא גם את פרנסתו .
פעם אחת הלך לכפר ויותר לא שב.כעבור ארבע ימים מצאו אותו מת.האלמנה התפרנסה ,לאחר מכן ,ממכר ירקות אותו ניהלה מפתח ביתה.
**
בכפר פאסיידאווקע גר יהודי “שררה” (איש עשיר ובעל השפעה ) בשם שידלאווסקי. לילה אחד התנפלו פושעים על ביתו אך לא בדקו את כל חלקי הבית. בני הבית צעקו בקולות אימה.התוקפים נבהלו מהצעקות ונמלטו אך לא לפני שדקרו את “השררה”.
השררה היהודי ,עזב מיד למחרת את הכפר ועבר לקלובוצק.הוא היה גר לידנו ליד טחנת הקמח.
כך היו יהודים באזורנו חשופים לסכנת נפשות,ללא ביטחון לחייהם.בשנים האחרונות עזבו היהודים את הכפרים ועברו לגור בקלובוצק . רק בכפר מיעדזענע נותרו יהודים.
כל ההרוגים שהוזכרו הובאו לקבר ישראל בבית הקברות של קלובוצק.