מאניעק מערין ,המארגן של היודנראט  בקלובוצק

יעקב שמולעוויטש, פריז

מיד ביום הראשון של  פרוץ המלחמה ,ראתה וחשה  קלובוצק ,ששכנה בקרבת הגבול הגרמני- פולני ,את האכזריות של הגרמנים.בבוקר יום ששי ,האחד בספטמבר,תקפו מטוסים גרמניים את קלובוצק וזרעו מוות וחורבן. קורבנות יהודיים ראשונים נפלו: גיטל בראט,יוסף מאיר לאנגער,זיסער בערקאוויטש,יחיאל ראזן ועוד נשים גברים וילדים אשר את שמותיהם אינני זוכר.

הממשל הגרמני השחור בקלובוצק החל בשריפת 200 בתים ,רובם יהודים.רכוש יהודי וסחורות ,עלו באש .נשרפה גם הספרייה היהודית בעלת קרוב לשלושת אלפי הספרים.כבר באותו לילה החלה הרדיפה וההשמדה השיטתית הידועה של יהודים בידי הגרמנים.

יהודי קלובוצק אולצו לשאת את הטלאי הצהוב עם “מגן דוד” ונאסר עליהם להימצא באזורים מסוימים.הציבור הפולני הורשה להימצא ברחובות עד ל 11 בלילה ,ליהודים הותר רק עד השעה 6 בערב.כל יהודי העיירה,בין הגילים 11 עד  55 ,נדרשו להתייצב כל בוקר בשוק ,כדי לצאת לעבודות דחק .כל יום הביא עמו גזרות מרות.

הציבור היהודי בקלובוצק מצא עצמו במצב לחוץ וקשה.המסחר פסק.על היהודים נאסר לנסוע ברכבות ולעסוק במסחר.המשטר הגרמני תפס את בתי המסחר היהודיים והכניס לשם את אנשי שלומם ,כפי שכונו “טרויהענדער”

במצב גורלי נורא זה החלו שמועות בקרב היהודים על אדם מסוים בשם מערין, ראש היודענראט בסוסנוביץ, אשר הגיע לעיירה בליווי ברנש בשם יאסנע*,במטרה להדריך את המשטר הגרמני כיצד לארגן יודענראט בקלובוצק.יודענראט כזה ,עם יאסנע בראשו,אכן הוקם.ראש הקהילה הקודם של קלובוצק ,ר’ ברוך שפערלינג התפטר וסרב לשתף פעולה עם היודענראט.

מערין לא התרשם מהפעולות של היודנראט בקלובוצק,והחל להוביל בעצמו את הפעולות האכזריות של הגרמנים נגד היהודים. באופן מפתיע הודיע מערין כי על כל היהודים להתכנס בחצר של הטחנה.כל יהודי העיירה הגיעו לחצר הטחנה ,ומערין הודיע להם בזו הלשון”:

“אחים יהודים ,לא תיפול חלילה שערה משיער ראשכם,אף יהודי לא יגורש ובלבד שכל הגברים ייסעו לעבודה בגרמניה .את הכסף שתשתכרו שם תוכלו לשלוח הביתה להוריכם ,נשיכם וילדיכם”.

ההמון הבין מיד במה מדובר והחלו להתמקח עם מערין ראש היודענראט של אזור סוסנוביץ.הם שאלו על מספר היהודים אשר נדרשים לנסוע לעבוד בגרמניה,כיוון שאי אפשר לרוקן את הישוב היהודי בקלובוצק.המתאספים הסכימו להעמיד לרשותו רק מספר מצומצם מהמכסה שנדרשה.אולם , מערין דרש כי יעמידו לרשותו 500 יהודים בריאים.כלומר איש מכל משפחה, כיוון שבקלובוצק היו באותה תקופה 500 משפחות יהודיות כ 2000  נפש.

שבועיים לפני סוכות ,שנת 1940 ,נרעדו יהודי קלובוצק המיוסרים ,מהידיעה כי מערין חזר לקלובוצק מלווה באיש גסטאפו ובוועדה של רופאים גרמניים אשר תפקידם היה לבדוק את היהודים “שמרצונם החופשי  ” בחרו לנסוע לעבוד בגרמניה. רק קומץ אנשים התייצבו בפני הוועדה.הם לקחו לעבודה בגרמניה – עיוורים,פיסחים וחולים.

כשסיימה הוועדה את עבודתה ,הודיע מערין לציבור היהודי כי אם לא תושלם מכסת העובדים ,אזי כל הקיבוץ היהודי ישולח מקלובוצק.

8 ימים אחרי סוכות 1940,”התנדבנו ” קבוצה של 65 גברים צעירים חסונים ,והתייצבנו כדי להישלח לעבוד בגרמניה. התכנסנו בחצר ליד סקארופע ,ומיד הוקפנו על ידי אנשי גסטאפו .הם הובילו אותנו לבית הספר.שם כבר הוכן קש על הרצפה כדי לישון ולהעביר שם את הלילה .למרות שנשמרנו על ידי קבוצת אנשי ס.ס. היינו במצב רוח טוב.לא אבדנו את אומץ לבנו,אולם מצב רוחנו לא נשמר זמן רב.

בשעה  12 בלילה התחילו להביא קורבנות חדשים .אנשי הגסטאפו עשו ליהודים אבלאוועס והוציאו אותם מהמיטות.בבוקר הובילו אותנו החוצה לחצר בית הכנסת.לפני בית הכנסת התאספו אמהות אחיות נשים וגברים אשר יקיריהן נלקחו בלילה ממיטותיהם.לפקודת מפקד הס.ס. נעמדנו בשלשות. לנשים ניתנו עשר דקות כדי להעביר מזוודות עם בגדים ומזון לקרוביהן לדרך.משם צעדנו לתחנת הרכבת .שם הייתה מוכנה כבר רכבת לקחת אותנו למחנה הלא נודע.

בתחנת ‘נאווי הערבי’ פגשנו משלוח נוסף מקזשעפיץ,אשר הוסעו באותה רכבת.המכסה עדיין לא הושלמה . הס.ס. הביאו מקלובוצק את נציגי הקהילה :בנציון שוויערטשעווסקי, ישראל לעווקאוויטש,יחיאל ראזענטאל והיו”ר משה וויספעלנער .בתחילת נובמבר 1940 אבדנו את קלובוצק.

*השם יאסנע ,הנזכר כאן,אין לו כל קשר עם עורך ספר יזכור הזה-א. וואלף יאסני .א.וואלף יאסני הינו רק שם עט(פסבדון),שמו של א.וואלף יאסני הינו אברהם וואלף ציפערמאן.