ב. שימקאוויטש

ר’ מאיר סופר היה (הצדיק) הנסתר של קלובוצק.הוא כמעט ולא היה נראה בעיירה. הוא לא הכיר את רחובות קלובוצק ולעיתים רחוקות שוחח עם אחד מבעלי הבתים בקלובוצק.הוא היה סופר סתם וזה היה מקור פרנסתו.יהודים דתיים ויראי שמים ,ראו זכות לעצמם כאשר התפללו בתפילין שהקלף ועליו הפרשיות נכתבו על ידי ר’ מאיר סופר,או אשר נהגו על ידו.

ר’ מאיר סופר התגורר ברחוב בית הכנסת.הוא היה עסוק ,כמעט תמיד , בעבודתו הקדושה.היהודים מקלובוצק והסביבה היו ממתינים חדשים ארוכים עד אשר כתב עבורם “פרשיות” מפוארות.כאשר היה עליו לכתוב את שם ה’ ,היה מקדים והולך לטבול במקווה.הוא נהג להתפלל בבית המדרש ,בזמן התפילה היה עומד ונשען על ארון הקודש.

פעם קרה לר’ מאיר מקרה שהסעיר את כל העיירה.מעשה שהיה כך היה:

בשכנות לר’ מאיר סופר ,היה גר מנקר הבהמות ר’ פינחס בראט.באמצע אחד הלילות  קם ר’ פינחס והתכונן לצאת לדרך. הוא עלה לעלית הגג כדי לקחת את מגפי החורף שלו.הוא עלה עם נר ביד וחיפש את המגפיים.פתאום הוא הבחין באדם עטוף בטלית מתנועע ונאנח .בראט נבהל ומהר לרדת בסולם ,אך נפל מהסולם.

היהודי המבוהל פרץ הצעקות . לעזרתו באו שכנים שהתעוררו לקול צעקותיו.הם שמעו בפחד את סיפורו של פינחס בראט.הם לא האמינו לו ,אבל הוא התאמץ כל כך לשכנע אותם בצדקתו ,עד שמספר שכנים אמיצים :יחיאל בער,יאקיל ריפשטיין ור’ יוסף בוכוויץ, עלו ,עם מנורה דולקת, לעלית הגג . שם אכן ראו את ר’ מאיר סופר עטוף בטלית.הסופר החרדי ,ערך תיקון חצות .הוא ביקש מהשכנים שלא יקימו מהומה ושילכו לישון.

מאותו יום ידעו כולם כי ר’ מאיר הוא אחד הנסתרים אחד היהודים הנסתרים ,ולתפילין המפוארים שלו שילמו כסף רב .