ברוך שימקאוויטש

מיד עם סיום מלחמת העולם הראשונה ,כשפולין קבלה עצמאות, החלו  ה ” פאזנאטשיקעס”  וה ” האליערטשיקעס “*  להטיל אימה על יהודי פולין ,בפעולות חוליגניות אנטישמיות פומביות . הם ערכו פוגרומים וקצצו זקנים של יהודים.כתוצאה מכך החלו יהודים מקלובוצק ,לעלות לארץ ישראל. היה זה אחרי הצהרת בלפור ,שהביאה לחידוש התקווה לעצמאות יהודית בארץ ישראל. הדבר הביא יהודים מקלובוצק ,לצאת לדרך אל עבר ארץ הקודש.

אחרי מלחמת העולם הראשונה התגוררתי בוורשה ,ולא הייתי מודע לנעשה אז בקלובוצק.בשנת 1923, נסעתי לארץ ישראל כחבר של “צעירי מזרחי”  מורשה.התגוררתי אז בירושלים.

 בשנת 1925  עברתי לתל אביב ושם התברר לי כי נמצאים עוד ילידי קלובוצק בישראל. הראשונים בהם פגשתי היו פייגעלע סקארפעס ובעלה גאדל – יליד טשענסטאכוו.

באותה תקופה היו בארץ פרט לפייגעלע יוצאי קלובוצק נוספים :שלמה בירנבוים,קרענער,חיים זיידמאן,יעקב דאווידאוויטש ,אסתר גראנעק ועמנואל ווילינגער.כולם הגיעו ארצה עם בני משפחותיהם.החיים בארץ היו קשים מאוד בכל התחומים. הנחמה היחידה הייתה   “צרת רבים חצי נחמה”. אוניות עם יהודים מפולין המשיכו להגיע. קראנו לעליה זו ” גראבסקעס  עליה “.

                                   העלייה  החלוצית

כאשר שלטון המנדט הבריטי עצר את העלייה לארץ ישראל ,החלה התנועה הציונית לארגן את העלייה הבלתי חוקית .הפעילות זו נתלה חלק גם ארגון  “התאחדות”  מקלובוצק. מספר יהודים מקלובוצק יצאו לדרך .הם לא יצאו ביחד אלא בקבוצות שונות .שהגיעו לקרבת חופי הארץ הם נתפסו ושולחו כלעומת שבאו.העולים התפזרו במספר מדינות  וחזרו ושבו לנסות לעלות ,באמצעות מסמכים מזויפים, עד שהצליחו להגיע בשלום לארץ ישראל.

בעליה זו הגיעו חברי “התאחדות” הבאים: מנחם כאדזעווסקי ,יעקב שפערלינג,אברהם גאלדבערג, יעקב סטארזשינסקי, דניאל שפערלינג ,חיים  קורלאנד, שמואל גאלדבערג,רחל כאדע ,בתיה  זייבל, חוה וואלבראם  ולאה בירנבוים. שהיטלר עלה לשלטון בגרמניה ,עזב אברהם אונגליק ,שהיה תושב ברלין באותו זמן , מיד ועלה לארץ ישראל.

לאחר המלחמה הגיעו לישראל שארית הפליטה שחייהם ניצלו .

כאשר רק נפתחו מחנות ההשמדה ,ושמועות לגבי הניצולים ילידי קלובוצק  החלו להגיע ,קבלתי באמצעות הסוכנות מכתב מהמחנות .כותב המכתב היה חברי לספסל הלימודים בבית המדרש  – יעקב גראנעק.בעברית טובה הוא כתב בקיצור את אשר עבר עליו.הוא אבד את הוריו ואשתו.יעקב ביקש כי נגיע לרבי מגור בירושלים ונזכיר אותו כדי שיגיע בשלום לישראל.הוא היה חסיד גור .

 

מלאתי בשלמות את בקשתו, וכאשר הגיע לארץ ישראל ,נסע לחג השבועות לירושלים ,לרבי מגור. הוא התאכסן אצלי כל החג יחד עם בנו בערעק.

לאט לאט הגיעו לארץ ילידי קלובוצק ,שניצלו מהשמד הגרמני .חלקם נדד לארצות גלות אחרות.אין לנו מידע כמה מיוצאי קלובוצק מתגוררים בתפוצות.

בישראל יש כ  140 משפחות ,שכמעט כולן מתקיים מיגיע כפיהן.עובדים ומשתכרים ,מי יותר ומי פחות.כל יוצאי קלובוצק נתלו חלק במלחמת השחרור ולפני כן בפעולות הגנה. בנינו חיילים נאמנים בצה”ל. נעלה את זכרו של בן ליוצאת קלובוצק אליעזר בראט ,בנה של שושנה בראט נכדו של עמנואל  ווילינגער,שנפל במלחמת השחרור .הוא נפל בשורות הפלמח בקרב במשמר העמק.

                                      בל נשכח את הקדושים

 בכל שנה , ב י”ז בתמוז , אנו מארגנים כדת וכדין  אזכרה ליהודי קלובוצק שהושמדו  ולקהילת קלובוצק.כמו כן פעלנו להנצחתהקדושים בני קלובוצק על ידי כתיבת ספר קלובוצק. מי יתן ותהיה זאת מצבה ,שתעבור מדור לדור ותספר – איך חיו יהודים בקלובוצק וכיצד הושמדו על ידי הגרמנים .

יוצאי קלובוצק בארץ נפגשים לעיתים בשמחות פרטיות ,באירוע חג החנוכה ,בטקס בחול המועד פסח ועוד.

חגגנו גם את שנת העשור למדינת ישראל .במסיבה נטלה חלק גם הזמרת שרה יערי.

אנו מארחים יוצאי קלובוצק המתגוררים בחו”ל אשר מגיעים מפעם בפעם לבקר בארץ.יחד עם זאת אנו נאלצים לציין כי לא כל יוצאי קלובוצק מוצאים לנכון להשתתף באירועים או אפילו באזכרות לקדושים.

* ” פאזנאטשיקעס”  , ” האליערטשיקעס ” :   גופים צבאיים פולניים .הראשונה נקראה על שם העיר פוזנן,והשנייה על שם הגנרל ‘האלער’ .