חיי היהודים בקלובוצק בתקופה בין מלחמות העולם


משה וויימאן

בבחירות הראשונות ל’סיים’  (הפרלמנט ד.פ.) הפולני ,בשנת 1922,לקחו יהודי קלובוצק חלק פעיל.תחת ההשפעה של הצהרת בלפור המפורסמת, אשר הכירה בזכות העם היהודי לבית יהודי לאומי בארץ ישראל – מצאה התנועה הציונית תומכים גם בקלובוצק.לרשימה הציונית בבחירות ל’סיים’  היה תומך בדמותו של אברהם יאקובאוויטש.בפעם הראשונה ,הרשה לעצמו ציבור גדול בקלובוצק ,”למרוד” ברב.

בעת , אסיפת בחירות מטעם הגוש החרדי שהתקיימה בבית הכנסת, כינה הרב את יאקובאוויטש “שייגעץ” (גוי  ד.פ.). יאקובאוויטש לא נשאר חייב והדבר התדרדר לשערורייה גדולה.היהודי החשוב המכובד,השתקן התמידי,סוחר הברזל – דוד זיגעלמאן שמקומו הקבוע בבית הכנסת הגדול היה בכותל המזרח – יצא בגלוי כשהוא מוקף בשבעת בניו- בעמדה המנוגדת לעמדת הרב ותומכיו החרדים. דוד זיגעלמאן וחבריו :משה שמולעוויטש,שלמה מרדכי גרין, איציק דזשאלאווסקי ושימשע ליכטער גם השיגו השפעה על בעלי המלאכה הפשוטים , שלא בדיוק אהבו את הסוחרים החרדים ,אשר נטו לכיוון הגוש החרדי .כך ,על רקע הבחירות ל”סיים” התפתח מאבק בין הגוש החרדי  לציוניים.

פעולות ההסברה של המפלגה הפרוגרסיבית הכללית היהודית, ופעולות התרבות שלהם ,היו בעלי השפעה רבה על הישוב היהודי הקטן בקלובוצק של אחרי מלחמת העולם הראשונה.השפעה רבה הייתה גם לקרבה לטשענסטאכוו היהודית.בחשיבה של יהודי קלובוצק חלה מהפיכה.הציבור הפסיק להתבייש בבעלי מלאכה,ובעלי המלאכה הפסיקו לחפש בחורי בית המדרש כחתנים לבנותיהם .גם חסידים ,הורים לילדים בוגרים ,שלחו אותם ללמוד מקצוע.

מספר הלומדים בבית מדרש לבחורים פחת ,ובין אילו שהמשיכו בלימודיהם היו כאלה שהחלו “להכניס” ספרים יהודיים כללים אותם קראו בהסתר.לאחר מכן כבר ניתן היה למצוא אותם הבחורים באולמות הקריאה כשהם קוראים בספרים.

אורך החיים החדש של יהודי קלובוצק ,הצמא שלהם לתרבות וידע ,לא הביאו לכל שינוי בחיים הכלכליים שלהם.לא רק זאת ,אלא שלאחר מלחמת העולם הראשונה אף הורע מצבם הכלכלי של יהודי קלובוצק. בראש וראשונה גרמה לכך האינפלציה של ערך המטבע.לאחר כך ,שיטת המיסוי של גראבסק ,שהייתה בעיקר סופת גזל נגד הרכוש היהודי שהושג בעמל רב.בתי המסחר הקטנים והסוחרים מעוטי היכולת הפסידו את האשראי שלהם .הסוחרים שסחרו בשווקים –חייטי קונפקציה ,כובענים,סנדלרים וכן הלאה- נאלצו להרחיק לכת לשווקים רחוקים אך למרות זאת הכנסתם פחתה.

התעמולה האנטישמית התפשטה ושטפה את הכפרים והגיע עד קלובוצק.הסיסמה של אנשי הנ.ד. “סוואי דא סוועגא ” (המקומיים למקומיים) ,אשר טענו כי על הפולנים לקנות רק ממוכרים פולנים,העצימו את החרם נגד המסחר היהודי.הקשרים הטובים ,בני עשרות השנים, בין הכפריים הפולנים והיהודים מקלובוצק והסביבה הורעו בהדרגה.הכפריים המקומיים שקיימו אורך חיים דל ,החלו להאשים ,בשנות העשרים והשלושים ,את היהודים כגורם הבלעדי לעוני שלהם.

צעירים יהודיים ,אשר נמנו על התנועה הקומוניסטית ,ניהלו תעמולה קומוניסטית בכפרים .הם סיכנו ,למעשה,את חייהם.השלטון הריאקציוני הפולני רדף אותם מאוד,והדבר הביא לעזיבה רבה של קלובוצק.

ההגירה הראשונה של יהודים מקלובוצק,החלה לאחר ניסיון הנפל של המהפכה בשנת 1905.לאחר מכן הייתה עזיבה בשנים 1929-1913 ערב מלחמת העולם הראשונה.זרם ההגירה האחרון היה בשנות השלושים,שנים בהם התגברה האנטישמיות.לבסוף הגיעה השמדת היהודים בידי הגרמנים ,אשר כבר בקלובוצק ,כמו בעיירות אחרות בפולין ,מצאו קרקע מוכנה .יהודי קלובוצק עונו והיישוב חוסל.