חשש לפוגרום בעת משפט בייליס


משה וויימאן

למלחמת רוסיה –יפאן בשנת 1904,ולאירועים מהפכניים שהיו ברוסיה בשנת  1905,לא הייתה השפעה מזעזעת על החיים בעיירה.מספר יהודים מקלובוצק ,אשר שירתו כחיילים בצבא הרוסי ,נטלו חלק במלחמה .מאוחר יותר ובמשך שנים ,נהגו לספר את קורותיהם ב”פורט ארטור” מקום בו נערכו קרבות בין הרוסים ל”יפאנצ’יקים”.תנועת “אחדות”,היהודית- 1905,הייתה חסרת השפעה, בקלובוצק. רק מספר יהודים לקחו חלק בעשייה הסוציאליסטית .בטשענסטאכוו,הם נעצרו ונשלחו לסיביר.

זעזוע אחר עברו יהודי קלובוצק בעת עלילת הדם בשנים 1912-1913 ,כאשר בקייב התנהל משפט נגד היהודי מענדל בייליס .בייליס הואשם בהתעללות בילד נוצרי וכי השתמש בדמו לאפית מצות. בעת ההיערכויות למשפט ,בחודשי קיץ 1913,בתקופת הקציר,כאשר נוצרים אדוקים עלו לרגל לאם הקדושה של “יאסנא גורא” * בטשענסטאכוו, חיו יהודי קלובוצק בפחד נורא.בכל הדרכים שהובילו לטשענסטאכוו,היו תהלוכת של אנשים שנשאו בידיהם תמונות של ה’קדושה’.היינו דרוכים לבואם לקלובוצק והתכוננו לפוגרום.

אולם שום פוגרום לא התרחש.הדיבורים היו כי ,הפולנים האדוקים האנטישמיים ,רבו ביניהם.בזמן ההכנות למשפט בייליס,נערכו גם למשפט נגד הכומר הראשי של טשענסטאכוו בשם מאצאך, אשר נאשם בגניבת עין יהלום מ ‘האם הקדושה’ של “יאסנא גורה”.

באותם זמנים ש’השקצים’ ( ילדים נוצרים ד.פ.)כינו אותנו “בייליסים” קראנו להם “מאצאך”. זמן מה לאחר מכן ,לאחר שבייליס שוחרר ,הוספנו גם חרוז בפולנית:”בייליס זשיע א מאמצך גניע ” זה היה רמז לכך שבייליס שוחרר מאשמת עלילת הדם וכי הכומר מאצאך מצא עצמו נמק בכלא.

                   החוויות הקשות מתקופת מלחמת העולם הראשונה

תקופה קשה עברה ,על יהודי קלובוצק, בעת פרוץ מלחמת העולם הראשונה ,באוגוסט  1914.המלחמה הגיעה,באופן בלתי צפוי ,לשערי קלובוצק.כמעט ולא קראנו עיתונים באותה תקופה.התחלנו לדבר בינינו כי מלחמה עלולה לפרוץ.למרות שלא האמנו בכך,מלאו ליבות היהודים בפחד.יהודים ראו בקרני השמש האדומות את בוא המלחמה.

לפתע, בבוקר יום ראשון בחודש אב ,שמענו רעמים לא רגילים …היה זה למחרת פרוץ המלחמה. הצבא הגרמני הקיף את העיירה ותפס עמדות אסטרטגיות סביב .הם ירו בחיל המצב הרוסי אשר היה מוצב בארמון הקיסרי .כך, חשה קלובוצק,מיד עם פרוץ המלחמה את נוראותיה.

הקרב נמשך שעתיים.נפלו בו קורבנות בגוף ובנפש.בתים ברח’ ‘פאדקאמעניצע’ עלו באש,והלהבות עלו למעלה.השמים השחירו מהעשן.הגרמנים כבשו את קלובוצק.הפקודה הראשונה הייתה: כל התושבים חייבים לעזוב את העיירה בתוך שעתיים. החלה בהלה.שמועות נפוצו כי הגרמנים יציתו את העיירה,כדי להבריח החוצה את החיילים והמרגלים הרוסיים שהסתתרו בהם. ההודעה אמרה כי אלו שלא יצאו ממחבואם – יירו.

החלה מנוסת בהלה .כל אחת חטף מביתו את אשר יכול היה לשאת ונמלט לאן שנשאו אותו רגליו.הדרכים שהובילו לכפרים השכנים ,קרסו מגל הפליטים ששטף אותם.הם נסחבו עמוסי ציוד נושאים עמם את מה שהצילו מרכושם הדל.חולים ותשושים נסחבו  בשדות,רעבים וצמאים התדפקו על דלתות האיכרים ובקשו קצת לחם וקצת מים.

מספר יהודים שלא רצו לאבד את בתיהם ומחשש שיהרסו את רכושם ומטלטליהם הסתתרו מהגרמנים. היהודים,המסתתרים הללו ,נמצאו,ונשלחו יחדיו להוצאה להורג בירייה בבית הקברות  הנוצרי. יש ליזכור כי אין מדובר ,עדיין, בתקופתו של היטלר ,אלא בעת מלחמת העולם הראשונה.אז,אכן היה אחרת. הגרמנים לא היו שטופים עדיין בשיגעון השמדת היהודים.הפריץ של ליביצע,שהיה ממוצא גרמני , פנה אל המפקדה הגרמנית לטובת אותם היהודים.ירי היהודים נדחה. לבסוף,שוחררו כל האסורים וגורשו מהעיירה.

החזית עברה הלאה.לאחר שבועיים החלו התושבים לאט לאט לחמוק חזרה אל הבתים,אשר היו שדודים ובזוזים.החיים נכנסו,אם כי בקצב איטי, לשגרת חיים במלחמה.חלק מהסוחרים וחדשים שהגיעו,הסתגלו למצב החדש ,והחלו לעסוק בהברחות של אמצעי קיום וכן סחרו בסחורות צבאיות .חלק מהיהודים הועסקו בעבדות עבור הגרמנים .אולם רוב יהודי קלובוצק נותרו ללא אמצעי קיום.הם רעבו.פרצה מגפת טיפוס שגבתה קורבנות רבים.

למרות שהמשטר הגרמני לא עסק בקהילה היהודית במיוחד,היו היהודים חשופים לגזרות קשות.הם אילצו את היהודים להמשיך ולהחזיק את המאפיות פתוחות ולאפות בשבת כדי לאפשר לחיילים הגרמנים לקנות אוכל.קושי נוסף ליהודים החרדים ,היה הצורך להצטלם ללא כיסוי ראש לצורך הכנת פספורטים.הגרמנים אילצו את היהודים לקצוץ את זקנם כשבאו לנקות עצמם ב “מוסד בית המרחץ ” אשר הופעל במבשלת היי”ש  בזאגאראש .מבשלה שייצרה ,בזמן הרוסים ,יי”ש שהיה נקרא “מאנאפאלקע”.

צרות רבות עברו על סוחרי הסחורות והאופים מצד מפקח הניקיון הגרמני.הקצין,איש קטן ,נמוך, עם זקן קטן קצוץ,אשר כונה בסתר על ידי היהודים “הזקנקן” – היה נטפל לסוחרים על כל גרגיר אבק.על עברה קטנה כזו ,היה סוגר את חנות המצרכים  לשמונה יום .במשך בזמן הסתגלו היהודים למשטר הכיבוש שבכל מקרה היה טוב מהשלטון הצארי הפוגרומיסטי הקודם.

לאחר כניעת הצבא הגרמני והסכמי השלום ,הייתה פולין למדינה עצמאית .גם ליהודים בקלובוצק החלה תקופה פוליטית והתנהלות חיים כלכלית חדשה על רקע שוויון הזכויות  שהעניק השלטון הפולני החדש ליהודים.

  • פסל מפורסם ב”ניסיו” של המדונה השחורה ,נמצא בכנסיה בצ’ נסטחוב שהתפרסמה מאוד בגינו  ד.פ.