עזרה ” של הנוצרים  ליהודים”

פעסע  כארזשעווסקי-זלאטניק

יום לפני פינוי גטו קלובוצק,עזבו אמי  ואחותי את הבית ובעזרתו של נוצרי יצאו מהעיירה.מטרתן הייתה להבריח  את ה” גבול ” ולהגיע אל טשענסטאכוו ,בה נמצא כבר אחי עמנואל. באמצע הדרך התחרט הנוצרי והחליט להפסיק להוביל את אמי ואחותי.

הן נותרו לבדן באמצע הדרך ונאלצו לחזור לבדן לקלובוצק. בדרך נורו לעברן יריות  על ידי הגרמנים .איכרים הזהירו את שתי הנשים שלא לחזור לקלובוצק,כיוון שהגרמנים יורים ביהודים.

אימא ואחותי הסתלקו לאחד הכפרים.שם ריחם עליהן אחד הנוצרים .הוא חיפש איכר מקומי אשר תמורת תשלום הגון הבריח אותן לטשענסטאכוו.

שונים היו נדודי הייסורים של אבי.

אבי רצה שלא לאבד את הבית. בתחילה,כאשר הרוצחים הגרמנים כבר השתוללו ברחובות הגטו,החליט אבי לברוח אל מכר נוצרי בשם פיעכורסקי.הנוצרי הטוב הסתיר את היהודי בעלית הגג של ביתו מלפנות ערב ועד 11 בלילה.אחרי השעה הזו,בא פיעכורסקי אל אבי ואמר לו שהוא חייב לעזוב מיד את הבית שכן הוא פיעכורסקי פוחד שהגרמנים יהרגו אותו ואת כל בני משפחתו כיוון שהגרמנים יורים במי שמסתיר יהודי וכן בבני משפחתו.

לפיכך ,נאלץ אבי להמשיך ולנדוד. הוא הגיע שוב למכר שלו ,אף הוא נוצרי בשם זמיעלניק מהכפר זאקשעוו.אולם,גם שם הוא קבל אותה תשובה. אלה התשובות שקבל היהודי הנרדף ומיואש ממכריו הנוצרים.אבי נסחב דרך שדות ויערות ,מתגנב למתבנים של הכפריים כדי לישון במשך לילה. לבסוף ,לאחר שנוצרי סיפר לו כי בקלובוצק הוקמה “ועדה יהודית” ,נדד חזרה לקלובוצק.

אבי פנה ל”וועדה” ופגש שם את ווינער ואת יאסנע מראשי היודנראט . אנשי היודנראט נבהלו כאשר ראו לפתע יהודי מקלובוצק בעיירה.הם נתנו לו חתיכת לחם והורו לו להסתתר בעלית גג.בבוקר ,אמרו לו,הם יעבירו אותו אל המחנה. אבי הסתלק משם ,אולם במקום לעלית הגג ,הוא שוב עזב את העיירה. הוא חשש שאנשי היודנראט שוב יסגירו אותו לידי הגרמנים.

בהמשך מסע הנדודים שלו ,פגש היהודי קבוצת שיכורים, אנשי רכבת גרמניים ,אשר עצרו אותו.לאחר מאמצים והצעה של  10 מארק ,הצליח אבי לפדות את עצמו מידי הרוצחים.כשרוחו מוכה וגופו תשוש נשאר אבי ,מוטל ללא כוחות ,בשדה.במקום עבר נוצרי.היהודי ביקש ממנו ,הנוצרי ,שייקח אותו לטשענסטאכוו . הנוצרי דרש כתגמול ,שכר טרחה,את שעון הכיס אותו ראה אצל אבי.

אבי מסר לו את השעון,והנוצרי הוביל אותו אל הגבול והורה לו להמשיך משם לבדו.לא הייתה לו כל בררה ,ותוך גרירה של הרגליים החולות , המשיך אבי עד טשענסטאכוו. אולם, כאן נוצרה בעיה חדשה : כיצד נכנסים לגטו?

היהודי נכנס לחנות בבעלות נוצרים וקנה כוס מי סודה.לאחר שסיים לשתות הוא ביקש מהמוכר לחפש משהו שיוביל אותו אל הגטו.תמורת שתי זלוטי ,הוביל אותו ילד נוצרי אל עבר גשר קאדאפסקע ,שמעבר ל היה כבר הגטו הגדול.

היהודים מעבר לגשר הבחינו באבי .הם סיכנו את נפשם והגניבו אותו לגטו כדי שהרוצחים לא יבחינו בו.לאחר נדודים רבים הצליח אבי להגיע אל בנו ושם היינו יחד עד ערב סוכות.

בערב סוכות הייתה ה”אקציה ” השנייה בטשענסטאכוו. הורי הסתלקו אל בונקר, בו הסתתרו במשך ששה שבועות. אחרי זמן זה ,ולאחר שהשמועות היו כי בגטו טשענסטאכוו כבר לא יאונה כל רע ליהודים,חזרו הורי שוב אל הגטו.אולם ,עכשיו כבר היה קשה מאוד להסתדר בגטו.אנשים חששו להכניס לביתם אנשים מבוגרים ללא כושר עבודה.

לאחר מאמצים מרובים ,הצליחה אחותי איטה,למצוא להורים חדר – מרתף.בפחד,רעב וקור העבירו ההורים את חייהם במשך שלושה חודשים עד שהגיעה ה”אקציה” הבאה.

בעזרה שקבלו הגרמנים משוטרים יהודים ,הם מצאו  את הורי והם גורשו מגטו טשענסטאכוו אל טרבלינקה. אירועים אלה היו בינואר 1943.